פרק כג · פסוק יז
ושמא יאמר הלא בחירת האדם לא ימנענה הוא ית' ממנו והלא שאול מבקש המיתו לז"א לו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי והוא מה שכתבנו בביאור משלי בס"ד כי גם שאין הקב"ה משנה בחירת האד' בבואו להרע את חבירו עכ"ז יציל את חבירו ממנו כי יניח את המבקש המיתו יכרה שוחה ללכדו לבלתי בטל בחירתו אך את רעהו ישמו' מליפול בלכד ברשת טמן לו וזה יאמ' שלמה אל תירא משואת רשעי' כי תבא להרע לך כי ושמר רגלך מלכד אשר טמן לך כמפורש במקומו וזה יאמר פה גם שלא ימיש ה' בחירת אבי ממנו ויכר' שוחה ללכדך עכ"ז לא תמצאך יד אבי כי ישמור רגלך משחת רשתו ואחל' פניך כי גם אתה תמלוך ולא תגעל בי כי אם ואנכי אהיה לך למשנ' ולא ירחק בעיניך שלא תמצאך יד אבי בהשגחה כי גם יסייע הטבע קצת כי גם שאול אבי יודע כן ובכן לא יחזיק הרב' לרודפך כי גם שאול אבי יודע כן ויכרתו שניהם ברית על מה שחידש לו עתה שיהיה הוא לו למשנה. עוד יתכן באומרו ויחזק את ידו באלהים והוא כי אין ספק כי ראה את אביו מיצר על היותו מפחד וגולה בורח מכאן ומכאן על כן החזיק ידו באלהים והוא כי הנה ידוע כי הייסורין שמנכים העונות מחזקים ידי מקבלם על כי בהן תנצל ממות נפשו כמאמר הכתוב ואני יסרתי חזקתי זרועותם וזה יאמ' אליו יהונתן אל ירפו ידיך מייסורי הטלטול כי הייסורין ינכו המות ומה גם כי להיות דוד בא מפאת ייבום יתעתד למות על כן רצה ית' תנוכה המיתה בייסורין ובזה תחזקנה ידיו ועוד זאת תהיה נחמת יהונתן לדוד כי ייסורין אלו ינכו ממנו המות גם כי היה עתיד להיות נפל לחזק בזה את ידיו וזהו ויחזק ידיו באלהים הוא מדת הדין שהוא הייסורין כמדובר ועל דבר שאול כי בחיריי הוא ואין הב"ה מעכב ביד בעלי בחירה לז"א ויאמר אליו אל תירא כו' כאמור בקודם: