אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק יד · פסוק ו

פסוק ה

והנה ידוע כי אין צריך לומר שלא היה הוא נשמר מהם אך אמנה סיכן עצמו בעלותו שמלמעלה היו יכולים להמיתו בקלות כי הפלשתי' היו למעלה שהרי קודם שיעלה נגלה אליהם ואמרו לו עלו אלינו נמצא כי כפי הטבע היה יונתן נראה מסתכן מכמה פנים על כן לא ראה נערו להשיב לו שיהיה עמו כלבבו כי גם יונתן עד כה לא גלה לו בטחונו הגדול בה' כדי שימעטו בעיניו הסבות המנגדות האלה כי לא אמר לו רק לכה ונעבר' אל מצב פלשתי' וכראות יונתן כן גלה לו גודל בטחונו בה' לההביל לסבות הטבעיות הנז' כלם לנגד ה' וז"א ויאמר יהונתן כו' לכה ונעברה אל מצב הערלים אולי כו' וכראו' נערו הבטחתו זאת ואשר הקטין ערך האויבים שקראם ערלים ולא פלשתים כבראשונה אז השיב עשה כל אשר בלבך כו' לומר כי מחשבת הלב הזאת היא תעמוד להם כי גם לבו שוה לשל יהונתן וזכות שניהם יצטרף כאשר רמז לו יונתן באומרו יעשה ה' לנו וכונת יונתן שלא גלה זה עד כה אפשר לנסות את נערו כוונו ולהיות פסוק זה מגלה צדקת יונתן וגודל בטחונו בה' מבתחלה אמר בזה יהונתן שהוסיף בו ה"א של שם וכיון באומרו אין לה' מעצור כולו לומר אילו בהיות רבים הנוצחים היתה המלחמה והנצוח מתייחס אליהם היה קשה צאתו הוא ונערו כנגדם אך אף בהיות רבים המושיע הוא ה' וזרועם לא תושיע למו ואם כן כך הוא לפניו ית' ע"י רבים כמו ע"י מועטים וזהו אין לה' מעצור להושיע כו' וכדי להחזיק יותר לב הנער אמר אם כה יאמרו אלינו כו' ולהורות שלא היה עושה עיקר מהסימן הזה כדרך המנחשים חלילה אמר ועמדנו תחתנו שאף שיורה שהם הנוצחים לא מפני זה נסיר הבטחון ח"ו ונברח אך נעמוד במקומנו ובסוף דבריו אמר וזה לנו האות כלומר אין זה לנו כמנחשים שחסים ועושים עיקר מהניחוש אך זה לא יהיה לנו רק לאות בעלמא לבד ולהורות זה נכתב יהונתן פה בה"א מה שאין כן בפסוקים שאחריו ובדברי יונתן באומ' אם כה יאמרו עלו אלינו אחר נתנם ה' בידנו כי עלו עלינו כי בב' התיבות מורה עלייתם והכניעם את פלשתים על כן אמר נתנם ה' בידנו שינתנו ביד שניהם אך אח"כ כשאמרו עלו אלינו שאינו מורה הכנע' תחת ידם כמו עלינו על כן אמר ביד ישראל שלא יעשו שניהם רק התחלה וישראל יגמרו וכן היה:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה