פרק יד · פסוק ב
והתחיל בראשונה ואמר ולאביו לא הגיד שלא נתייעץ עמו ושמא תאמר שלהיותו רחוק ממנו לא שאלו לו לז"א ושאול יושב בקצה הגבעה שהיא הגבעה שהזכיר למעלה שגם יונתן היה בה כמ"ש למעלה וגם שש מאות איש עמו והיה אפשר יהיה לו מעיר לעזור ושמא תאמר הרי ידע כי ימאן אביו כפי טבע הענין אך יונתן שם מבטחו בה' יושיעהו שלא בדרך טבע ובזה לא ידע אביו להגיד אם ה' יעשה לו נס אם אין לז"א ואחיה בן אחיטוב כו' והוא יוכל לשאול באורים ולהגיד לו היצליח ה' דרכו אם לא וייחס אותו אחר אי כבוד ופנחס ועלי להורו' כי צדיק היה כהם והוא כמשז"ל כי חפני לבד לא היה צדיק אך פנחס היה צדיק גמור ושיתפו הכתו' עם אחיו על שלא מיחה בו.