אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק יב · פסוק א

פרק יב

ויאמר שמואל אל כל ישראל כו'. ועתה כו' הורה לנו כמה צריך האדם ליזהר לצאת ידי הבריות כמו מידי שמים כי הנה השתדל לדבר אל כל ישראל יחד יעידו בו נגד אל דעות ה' בל יסתירו מפני בושת פניו כי ישימו לבם כי לפני ה' עומדים וזהו ענו בי נגד ה' כאשר יבא ביאורו בס"ד. והנה מאז אמרו לו שימה לנו מלך שעלה על רוחו כי אותו מאסו היה ראוי לקבצם ולאמר להם הנני ענו בי כו' לסכור פי ליצני הדור בל יאמרו כי לא על חנם שאלו מלך לשופטם אך אמר בלבו אם קודם המלוך עליהם מלך אומר להם כן הלא יחשבו שלבטל שאלתם אני עושה על כן המתין עד אשר הומלך ואז אמר להם אל יעלה על רוחכם כי שאלתי זאת היא למען תדחו את המלך או מכעס שהמלכתם אותו שעל כן אני בא ואומר כמתלונן מה מצאתם בי עול כי רחקתם מעלי כי אדרבה לבי שלם עמו כי הנה שמעתי בקולכם ואמליך כו' ועתה כבר הוא מתהלך לפניכם שהחזיק במלכות שאין להשיב חלילה וגם איני אומ' כדי שתחזיקו בי לשפוט אתכם דרך כלל את כל ישראל כי הנה ואני זקנתי ושבתי כלומר לא אוכל עוד לצאת ולבא מעיר אל עיר כאשר הייתי עושה עד כה וגם איני עושה כדי שתמנו את בני לשפוט במקומי כי הנה ובני הנם אתכם כלומר עם כללות העם משוללי שררה עליכם כי אם אתכם ככם ואין לי חפץ למנותם שופטי' והוא מאז אמרו לו ובניך לא הלכו בדרכיך העבירם מהדיינות על כן אין לכם לאמר כי לא ידעתם צדק כל ישראל כי אלו הייתי שופט בעירי בלבד אולי כל יתר שבטים לא ידעוני אך הנה ואני התהלכתי לפניכם הולך סובב בכל ערי ישראל מנעורי עד היום הזה באופן כי כלכם חזיתם הנהגתי להעיד וזהו ואני התהלכתי כו' לכן הנני עני בי נגד ה' השופט למעלה ונגד משיחו השופט למטה את שור מי לקחתי לחרוש חרישי וחמור מי לקחתי ללכת לשפוט מעיר אל עיר ואת מי עשקתי בממון ואת מי רצותי בגופו ומיד מי לקחתי כופר אחר שנתחייב בגופו כדי שואעלים עיני בו מלעשות בו משפט ואשוב לכם והנה לא עשו עיקר רק מהעושק והמרוצה והכופר אך לא מהשור והחמור באומרם כי גם שהיה עושה לא היתה הקפדה ומן הסתם שהיו מוחלים על כן לא הזכירו רק לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה אך הוא רצה להכניס זה בכלל ואמר עד ה' בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה כלומר כי אולי מה שלא אמרתם לא שור ולא חמור לקחת ממנו אולי הוא שמצאתם בידי שור או חמור מזולתו בעבודתי לכן הנני כולל גם זה:

או יאמר אני שאלתי שתעידו אם ראיתם שעשקתי את זולתכם שעם שאינם תובעים בעלי הדין תעידו אתם ואשיב לכם והנה לא אמרתם לא ראינו שעשקת את איש כי לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה והנה אפילו זה שאמרתם ולא לקחת מיד איש אפשר שהוא מיד איש מכם ע"כ אני חפץ לכלול גם מה שתדעו מזולתכם דרך עדות וזהו כי לא מצאתם בידי מאומה אפי' של זולתכם ויאמר עד ארז"ל שהיה בת קול מן השמים שאמר השם יתברך עד שהוא א' שהופיעו רוח הקדש להעיד לפני הכל והוא שאם הוא שאול שאמר עד לא היה צריך כי הלא האומר לעדים אתה עדי היחוייב שיענו ויאמרו הם אנו עדים אך בהיות ה' הוא דבר גדול שאפשר שהם לא רצו לביישו והסתירו וגם כי שומעי' ועוני' לא ידעו מה שאירע לכל המון ישראל וגם דברי' אשר נועדו לאיש אך באו' ית' עד הכל נכלל כי אין דבר מאל נעלם:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה