פרק טז · פסוק יד
ורוח ה' כו'. אמר כי ע"י שמן המשחה הקדוש ההוא צלחה רוח ה' בדוד הוא רוח אדר מלכות מן השמים כאשר צלחה בשאול בהמשחו ועתה כאשר הרוח ההוא צלחה בדוד סרה משאול כי כבר הומלך דוד תחתיו וע"י כן מצא מקום לחול עליו רוח רעה וגם זה היה מאת ה' לבלתי ישים לבו לדרוש ולתור מה היתה לכת שמואל בית לחם כי אם ככה היה עושה היה דוד ושמואל מסתכנים על כן הוא ית' שלח רוח רעה ובעתהו שע"י כן לא ישית לב לדרוש ולתור על זה ומה גם כי אמרו לו עבדיו שתרופתו היא השמחה שיבקש לו מנגן שע"י כן לא ישית לב לבקש דבר יעצב בהם כי אם דבר ישמח בהם לדוץ דאבה.