פרק טז · פסוק ג
ולא אמר לו מעתה ומשחת את דוד בנו למען הסיר קנאה מאחיו כי לא היה מנסה בגדולים אך עתה המה ראו כי מן השמי' הית' לדוד כי בגדול היחל ולא רצה ית' עד בא דוד מן הצאן וקפץ השמן מרחוק ובבואו בית לחם חרדו זקני העיר לקראתו ויאמרו כלם כאחד שלום בואך כשואלים אם שלום היה או בורח משאול כי אולי כעס עליו על לא טוב' השמועה אשר השמיע לו ויאמר שלום אלא שבאתי לזבוח.