אור ברסלב
מראות הצובאות על שמואל א פרק טו › פסוק לב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק טו · פסוק לב

פסוק כט

ויאמר שמואל הגישו אלי כו'. שחשב שמאליו לא יבא כי לא לטובתו מגישו אליו כי אם להורגו אך הוא וילך אליו מעצמו ואמר לו אל תתמה כי הנני בא מעצמי למות כי הנה אכן סר מר המות ויהיה במה שאמרו ז"ל כי אותו הלילה נזדווגה לו שפחה ובא עליה ונתעברה ממי שמזרעו יצא המן המאבד את היהודים ועל כן אמר אכן אחר שכבר הזרעתי זרע שיעשה נקמות לי סר מר המות הזה אז ויאמר שמואל אל תתנחם במה שיעשה המן כי כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך כי כל זרעך יכלה עד שאין זרע אמך ישאר בעולם כלל כי יבא אז מי שיהפך אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם והאביד שריד מבית אגג אז וישסף שמואל את אגג שהו' כמ"ש ז"ל שקשר שתי רגליו בין שני אילנות שקירבם עד שקשרם ואח"כ הניחם ליפרד ונפסק מבין ירכיו עד ראשו ויהיה לרמוז איבוד זרעו ע"י מה שתחלת מה שנפסק גופו היה ממקום הולדתו בין ירכיו:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה