פרק טו · פסוק כ
ויאמר שאול הנה הלשון הזה שאמרת עתה לשון רבים על המה ולשון יחיד על המלך לא אמרת לי אז כי אשר שמעתי והבנתי בקול ה' לפי קיל הדברים שאמרת לי קיימתי ואלך בדרך אשר שלחני ה' שהוא כי עמלק לחוד ומלך עמלק לחוד כי את עמלק הוא העם צוני להכות לא את מלך עמלק וכן עשיתי כי ואביא את מלך עמלק אך ואת עמלק עצמו הוא העם החרמתי וזה הוא על דבר אגג ועל הצאן והבקר הו' כי ויקח העם מהשלל ראשית החרם שהיא כי מן הסתם לא היתה כונתו יתבר' רק שלא נהנה מהם כי אם להורגם אך לא לזבוח לה' כי אדרבה יש להחזיק לעם טובה ששתו לבם על כבוד ה' לומר גם שאין אנו נהנים תתנה מזבח ה' מראשית החרם מעין מצות בכורים.