אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק טו · פסוק א

פרק טו

ויאמר שמואל כו'. ראוי לשים לב מה צורך אומרו אותי שלח ה' למשחך כו' והיה די יאמר לו שליחותו. ב' אומרו ועתה שמע כו' האם בכל פעם שידבר הנביא למלך יאמר לו ועתה שמע כו' והיה די יאמר לו השליחות לבד. ג' אומרו אשר שם לו בדרך מה היתה שומה זו. ד' אומרו עתה לך והכית כו' מה ענין אומ' עתה. ה' או' והכית לשון יחיד והחרמתם לשון רבים. ו' אומרו ויבא שאול עד עיר עמלק כי בכלל אומרו שהכה אותם מחוילה כו' ידוע הוא שבא אל עירו. ז' אומרו וירב בנחל מה ענין הנחל הזה שעשה בו מריבה והנה ארז"ל שאמר ומה אם על חלל א' צוה הקב"ה להביא עגלה ערופ' בנחל כו' והלא כמו זר נחשב האם לא שני ליה בין יהודי לארמאי וגם אומרו וירב אינו מדוקדק לפי זה ואם כפשוטו אין לו הבנה האם יריב איש בנחל. ח' איזה היתר מצא שאול שחמל על אגג ועל מיטב הצאן כו'. ט' אומר ברוך אתה לה' על מה זה היתה הברכה הזאת. י' איך מתקשר זה אל זה אומרו הקימותי כו'. י"א לא ימנע אם היה נרא' לו שהקים מה צורך לאומרו ואם לאו למה ישקר בפתח דבריו ומה גם ששקר כיזב נראה בחוש ואיך תחלק דברי פיהו כזב ידברו. י"ב היה כי לא השיגו רק על הב"ח ולא על אגג שלא הזכירו לו בכל דבריו. י"ג מה זו תשוב' מעמלקי הביאו' והאם לא ידע שמואל שמהמעלקי' הביאו' והלא זאת היא תלונתו למה מהמעלקי הביאום ולא הרגו' במקומ': י"ד מה התנצלות הוא אומרו למען זבוח כו'. ט"ו למה לא אמר לו מיד החפץ לה' בעולות כו' כאשר אמר לו אחרי כן. י"ו אומרו הלא אם קטון אתה בעיניך מה צורך הקדמה זו לבלי צורך ובלי שייכות. י"ז אומר וישלחך ה' בדרך מה הוא הדרך הזה ולמה נאמר והיה די יאמר שלחך ה' להחרים את החטאים כו' ולמה לא שמעת. י"ח למה קראם פה חטאי' מה שלא אמר בפע' הראשונ'. י"ט אשר השיב ואמר אשר שמעתי בקול ה' איך ערב אל לבו לומר כן ולא חש אל החוש כי הנה אגג והנה הצאן והבקר לעיניו ולא עוד שבפיו ובשפתיו נותן אצבע בין שיניו שאומר ואלך בדרך אשר שלחני ה' ואביא את אגג מלך עמלקי חי כו' ויקח העם כו' כי איך הלך בדר' אשר שלחו ה' והו' הבי' את אגג חי ויקח הע' את הצאן ולא כהה בהם. כ' מה ענין הקסם הלז פה ומאן דכר שמיה שאומר כי חטאת קסם מרי כ"א או' יען מאסת כו' שהרי נאמר ואומרו יען נראה כמודיע מחדש וגם בלתי מתקשר עם ראש הכתוב. כ"ב אומרו חטאתי כי עברתי את פי ה' ואת דבריך כי הלא דבריו הן הם פי ה'. כ"ג אומרו וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל כי זו אינה טענה לבלתי לכת עמו כי אם אשר אמר לא אשוב עמך כי מאסת את דבר ה'. כ"ד אומרו ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע ויאמר קרע כו' למה זה שהיה עיקר השליחות לא אמר אל כלאחר יד כשהיסב ללכת ומה גם אם המחזיק הוא שאול שנראה שאם לא נקרע לא היה אומר לו קריעת מלכותו. כ"ה או' וגם נצח ישראל לא ישקר כו' על מה היה ואיך תתייחס מלת וגם בדבר ושיקושר אל האמור. כ"ו מאמר אגג אכן סר מר המות במה סר:

אמנם הנה דלת הדרוש הלז יסוב על ב' צירים א' אשר כתבנו בביאור התיר' בס"ד מה היה שכ"כ גדולה שנאת ה' עם עמלק ולא השמידו מיד עדי אובד כי אם הניח הדבר לדור דור וע"פ דרכנו יתבאר או' ולא ירא אלקים אך הוא כי הנה ידענו מרז"ל כי אין הב"ה מפיל אומה למטה שאינו מפיל תחלה את שרה למעלה וכל מפלת אומה תלויה במפלת שרה תחלה וגם ידענו כי שרו של עמלק הוא סמאל הוא שטן הוא י"צה ולהפיל את עמלק צריך להפיל שרו.

גם ידוע כי למה ששרו הוא שטן הוא י"צה כל עוד שיש' חוטאים הם מוסיפין בו כח ואומץ ואיך יכול להפיל אחריו את עמו ובכן בבואו על ישר' בצאתם ממצרים לא יכולנו לו על עונות ישראל המוסיפים כחו וזה מאמר הכתוב ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים כי אלו היינו יראי אלקים היה תש כח שרו ויכשל עוזר ויפול עזור אך בהיותך לא ירא אלקים לא יכולת לשרו ולא לעמו ועל כן נשאר הדבר מסור מדור דור עד ימצא דור טהור שנוכל לו ובגלל הדב' הזה מצאנו ראינו טוב טעם למה האריך הוא יתב' עד כה משלשה דברים שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ הראשון לשום עליהם מלך והשני להכרית את זכר עמלק ע"י המלך ההוא והשלישי לבנות ב"ה והנה על ב"ה לא יפלא איחורו כי היה מעותד להיות ע"י דוד ושלמה אך השנים הראשונים למה איחרם ה' מאז נכנסו לארץ עד הנה אך הוא כי למה שהמלך המולך הוא להכרית זכר עמלק נתאחר הדבר עד בא דור טהור והנה מאחר כיבוש וחילוק הארץ בכל הימים שאחרי מות יהושע לא היה דור טהור כדור הזה של שאול כמשז"ל שהיו כולם צדיקים לא נמצא בהם רק היותם מגלי סוד על כן את הדור הזה ראה אלקים נכון למועדי רגל עמלק מהטעם האמור כמדובר. עוד הקדמה שנית ונאמרה למעלה בסמוך והוא כי הנה המלכו' ליהודה היתה מאת ה' כי אם למה שעל שמצוה ראשונה המוטלת על המלך הראשון הוא להכרית את עמלק וידוע כי נתייחדו לנפול ע"י בניה של רחל כדב' שנא' אם לא יסחבום צעירי הצאן על כן הוצר' כי טרם יבו' דוד למלוך על ישר' ימלוך ביני וביני איש ימיני להכרי' זכר עמלק שהוא מצעירי הצאן.

ונבא אל ענין הכתובים והוא ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח כו' לומר אל יעלה על רוחך שמלכותך לא היה כי אם ששאלו ישראל מלך ולבקשתם המליכוך כי דע איפה כי מבלי שאלת ישראל אותי שלח ה' למשחך למלך כי מצות ה' היתה להמליך על ישראל מלך ומה שלא הומלך מכניסת ישראל לארץ עד כה הלא הוא עד יהיה דור צדיק וזהו על עמו על ישראל שהוא על עמו בזמן שיתייחסו לשם ישראל ולא לשם יעקב שהוא בהיותם כשרים וצדיקים.

ושמא תאמר ומה היה שמלכותי זה הוצרך יהיה בדור טהור לז"א ועתה שמע לקול דבר ה' לומר הנה מאז נתגלה אלי למה הומלכת מיוחד אל דור זה ולא הודעתיך ועתה שמע אשר נדבר בי מאז.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה