פרק ט · פסוק יב
וכן הן ותענינה אותם לשניהם אך מה שאמרו לשניה' לא היה רק שאמרו יש ואחר כך הניחו את נערו ודברו עם שאול ואמרו הנה לפניך מהר עתה ולהבין בדבר נשית לב מה היה שיום אחד לפני בא שאול הודיעו יתברך שכעת מחר ישלח אליו איש מארץ כנען ולא הניח הדבר לשעתו בבואו עם נערו לפניו יאמר לו הוא יתב' הנה זה האיש יעצר בעמי קום משחהו. ועוד ראוי לשים לב מה זה שלא גלה הכתוב על מה היה זבח לעם בבמה. ועוד הקרואים הנאמרים פה מי קראם ולמה הזמינום שאם שדרך כלל היה זבח ידוע לעם של העיר ההוא ביום ההוא מה צורך קרואים. וגם שאם כן למה לא היו כי אם כשלשים איש. ועוד אומרו שמואל טבח שישמור עמו המנה למה היה ולא יאמר לו סתם שיאכל עם הקרואים. וכן למה אמר כך שמואל לעיני הכל. ועל פי דרכנו נשית לב אל אומרו הנה הנשאר שים לפניך אכול כי למועד שמור לך כו' לאמר העם קראתי שיראו דברים משוללי הבנה:
אמנם אומר כי רצה הקדוש ברוך הוא יעשה זבח שלמים ויזמין קרואים לאכול אתם ביום מלוך למלך הראשון שימלוך בישראל ובכלל הדבר רצה שכשיבא שאול ימצא הזבח עשוי והקרואי' על השלחן וישב ראש על כלם למען ידעו למפרע ביודעם הדבר כי מה' יצא הדבר שעל יום טוב הנעשה עליו יבא פתאם אך לא הראה שמואל דבר המלוכה מעתה אל הקרואי' כי אם שיבא אדם חשוב וישב בראש על כן נאמר לשמואל הדבר מאתו יתברך יום אחד קודם למען יכין זבח יקדיש קרואיו ליום מחר וקודם אכול הקרואים צדיק על שולחן יבא וענין זה דברו הנביא אחרי כן בפיו כאשר יבא בסיעתא דשמיא וזהו אשר שם ה' בפי הנערות האלה באומרם אל שאול הנה לפניך מהר עתה לותר הנה הרואה שאמרת לפניך יהיה מהר עתה כי לא יאחר מלבא עודך פה והוא כי גם שלא תבאו העירה הוא יבא פה אליך והוא כי לעלות הבמה הי' צריך שמואל לצאת מהעיר ולרדת במעלה העיר שהיו הם עולי' עתה ולעלות במקום גבוה שכנגד העיר בסמוך אשר שם הבמה שעל כן בעלותם העירה פגעו בשמואל בא לקראתם בלכתו אל הבמה והוא כאשר כתבנו כי הודיע שמואל שיבא אדם חשוב ולכבודו עשה זבח שלמים והקדיש קרואים שהיה עתיד לבא עלי זבח והוא על אשר ייעד לו ה' כעת מחר אשלח אליך כו' וע"כ על התפרסם זה בעיר בראות הנערות האנשים הנערים האלה בעת הזבח אחרי ראותן ששאלו על הרואה אמרו בלבן משניהם הוא אשר יתראה אל הרואה כאשר אמר ועשה בשבילו הזבח ואם לא עכשיו אימתי יבא ויתראה אליו על כן אמרו הנה לפניך יהיה מהר עתה כמדובר שאם בעמדם יעמודו לא יאחר שמואל מלהיות לפני שאול מהר כי ירד ממעלה העיר לעלות הבמה וימצאם בדרך והטעם הוא כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה כלומר ואותו הזבח מן הסתם לכבודך הוא ובכן ודאי שימצא לפניך.