פרק ו · פסוק ו
וכן על אשר אמרו אם משלחים את ארון ה' שהוא אין עצתנו לשלח אלא, שאם אתם משלחים אל תשיבו ריקם גם זה שלא כרצוננו כי למה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרי' ופרעה לבלתי שלח את העם עד שהתעלל בהם במכות עד ששלחום על כרחם באופן שחלוקת בלתי שלח הארון לא תעלה על לב ושמא תאמרו אם כן איפה שאין השבת אשם נסיון אם ירפאו אם לאו במה יודע אם הוא עשה לנו את כל אלה ולא מקרה היה לנו לז"א ועתה קחו כו' לומר ועתה שביטלנו דעת הכהנים בנסיון שהיו אומרים הנסיון והאות הוא זה קחו ועשו מה שאמרנו ועשו הוא עגלה חדשה שלא שמשה בדבר חול מפני כבוד הארון ומה שאמרנו קחו הוא ושתי פרות עלות אשר לא עליהן עול שלא שמשו בדבר של חול והנסיון הוא כי הנה ואסרתם כו' והשבותם בניהם כו' וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש כו' והנה ערבו למו דברי הקוסמים מדברי הכהנים וזהו ויעשו האנשים כן כו' אך בדורון עשו פשרה כי בטחורים שהיו להוצאת עם הארץ עשו חמשה בלבד אך בעכברים שהיו על הסרנים הרבו ועשו כמספר כל ערי פלשתים של כל הסרנים מעיר מבצר ועד כפר הפרזי: