פרק ה · פסוק ד
וישכימו בבקר כו'. ידוע כי כחות הטומאה אין להם כח אלא בלילה על כן לא היתה תפארתו ית' להכות את טומאת דגון אלא בלילה ובכן לא היה מפילו אלא בלילה ובבקר היה נמצא נופל ובשניה היו ראש דגון וכפות ידין כרותות אל המפתן ויהיה להורות כי דגון אלהיו אין לו מחשבה ולא דבור ולא מעשה כי על כן הראש שממנו המחשבה אל הלב והידים שבהם המעשה והמפתן שהוא הפתח מעין הפה שלשתן יחד רחוקות מדגון: