אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק ד · פסוק יט

פסוק יד

וכלתו אשת פנחס הרה כו'. ראוי לשים לב אל הלקח הדל"ת ממלת ללדת ונכתב ללת, ועוד אמרו כי נהפכו עלי' ציריה אינו טעם אל מה שכרעה ותלד ומהו ההיפוך הלז, ועוד מה כוונו באמור אליה אל תיראי כו'. ועוד איך חזרה בה שבתחלה אמרה שלשה דברים הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ואח"כ חזרה לבלתי הזכיר רק הלקח ארון האלהים בלבד. אך הנה אמרו רז"ל אמר ר' יהושע כשם שדלתות לבית כך דלתות לאשה שנאמר כי לא סגר דלתי בטני ע"כ, הנה כי כאשר יש דלת לבית שסוגרת הפתח כך יש לאשה דבר שסוגר ובעת רצון ה' להוציא הולד הדלת מסתלקת ונשאר פתח פתוח רחב לצאת בו הולד. ונבא אל הענין אמר כי כבר היתה הרה ללת כלו' לא ללדת שמשמעו בעוד שעדיין דלת הסוגרת במקומ' כי אם אחר שכבר נסתלק הדלת וכבר הפתח פתוח לצאת בו הולד וזהו ללת בלא דל"ת ולא אמר ללדת בדל"ת דאותיות דדין כאותיות דדין וע"כ כאשר ותשמע את השמועה כו' מיד ותכרע ותלד מש"כ אם קודם סילוק הדלת הית' שומעת שלא תעצר כח ללדת מצער השמועה הרעה, והנה עדיין יקשה איך עצרה כח אחר פתיחת הקבר לדחות הולד לצאת חוצה לז"א כי נהפכו עליה ציריה כי כח הצירים נהפכו למעלה אל הלב כי שם היגון פועל ומכח הצירים שלמעלה חוממו וערערו למעלה נדחה הולד למטה ובעת מותה להשיב לבה בל ימות בקרב חשבו הנצבות לדוץ דאבה באמור לה אל תראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה כלומר כי אין לה חפץ בחיים אחרי זאת, ולבא אל ביאור קריאת השם ומאמרה נשית לב אל אומר לאמר כי הוא מיותר שבלתי מובן כי אינו לאמר לאחרי' אך הוא כי היא קראה לנער אי כבוד והיה נר' לנצבות שכונ' לאמר גלה כבוד מישראל על הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה אז בשומעה חזרה ותאמר כי לא לאמר כך כיונה כי אם אל הלקח ארון האלהים כי כבוד ה' עליו זרח וגלה מישראל:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה