אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק ד · פסוק ב

פרק ד

ויערכו פלשתים כו'. הורה כי אין ערוד ממית אלא חטא ממית והוא כי הלא גדלה אשמת ישראל כדברי אסף באומרו ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל ויטש משכן שלו ויתן לשבי עוזו וי סגר לחרב עמו כו' והורה פה הוא ית' כי לא הפלשתים ממיתים כי אם העון כי הלא ויערכו פלשתים לקראת ישראל ואחר שערכו לא נלחמו כי אם אדרבה ותטוש המלחמה שהרפו ידיה' ממנה ועכ"ז וינגף ישראל לפני פלשתים חרב איש באחיו וזה יתכן כיוון המשורר באו' ויסגר לחרב עמו ולא אמר לפלשתים ואחר שוינגף כמאליהם קמו ויכו במערכה בשדה ארבעה ועשרים אלף איש:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה