אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק ב · פסוק לא

פסוק ל

וכאשר ביטלתי מבית אביך כהונה גדולה כך מלהיות מוסמך בסנהדרין כי הנה ימים באים וגדעתי את זרעך כו' מהיות זקן בביתך שהוא מוסמך כמ"ש ז"ל ולא בלבד בזמן הבית שהוא מעון רחב וגדול להיות מסנהדרין כי אם גם אחר והבטת צר מעון שלא יהיה רק מקדש מעט שהוא מעון צר אפילו אז תביט ליסמך עליו ולא יועיל לך גם שאינו סמיכה של סנהדרין במקדש כי אם צר מעון ולא תצליח כי לא יהיה זקן בביתך כל הימים והוא מעשה שהיה רב חנניה ורב הושעיה הוה קא משתקיד רבי יוחנן למסמכינהו ולא הוה מסתייעא מילתא הוה קא מצטער טובא א"ל לא תצטער מר דאנן מדבית עלי קא אתינן דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מנין שאין נסמכין לבית עלי שנאמר ולא יהיה זקן בביתך מאי זקן אלימא זקן ממש והכתיב וכל מרבית ביתך ימותו אנשים אלא סמיכה ע"כ. ואחשבה כי המעשה עצמו הוא מאמר הכתיב ויתיישב בזה אומרו פעמיים שלילת היות זקן בביתו וגם אומ' בשני כל הימים אך הוא כי הרעה נאמרת לאט לאט כי בכל צרת הצדיקים לו צר ותחלה אמר על זמן סנהדרין שלא יזכה מהיות מוסמך מזרעו בהם ולא עוד כי אם והבטת שיהיו עיניך צופות ומשתוקקות צר ומעון שהוא שלא יהיה הבית הגדול הוא בית המקדש, כי אם מעון צר הוא מקדש מעט או בית המדרש בכל אשר ייטב את ישראל שעד כאן מגעת כל טובות ישראל בגלות סמיכה בלבד כי תביט ותשתדל ולא תצליח ליסמך והוא עצמו מעשה שהעתקנו מר' חנניא ור' הושעיא וז"א פה כל הימים שבמדבר מאחר החרבן עד הסוף שלא תחשוב שאין הגזרה רק בזמן הבית אך לא בזמן שהוא צר מעון כי אחר שהוא זמן אשר ייטיב ה' בצד מה שהוא בסמיכה גם זה לא יהיה אך לגמרי איש לא אכרית לך כו' כי היה זה לכלות כו' וכל כך לא אעשה כי אם שימותו אנשים שהם בני עשרים כמ"ש ז"ל:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה