פרק ב · פסוק כט
ומדוע אתם תבעטון בזבחי שלי לקחת יותר ממה שלכם במזלג שלש השני' ובמנחתי הוא החלב הנקטר לי למזבחי שטרם יקטירון את החלב שהוא מנחתי תקחו בשר חי ואלו היה במשכן הגלגל או דומה לו לא תכבד אשמתכם כ"כ כאשר פה בשלה והוא כי שלש הדרגות היה משכן שבמדבר ובגלגל היו יריעות למעלה וקרשים סביב למעלה הימנו היה משכן שילה שהיה בנין אבנים למטה ויריעות למעלה אך ב"ה שבירושלים היה בנין למטה וגג למעלה והוא כי במדבר היה כדבר עראי בעלמא וכן בגלגל אך בשלה היה קצת קבע והוא כבוד אל השכינה יותר מהיות עראי המורה טלטול אך בית העולמים עולה על כלם שהוא קבע גמור והוא כבודו ית' בעצם ועל היות צד קבע בשלה וקבע גמור בבית עולמים נאמר בא' המנוחה ובשני הנחלה ובזמן שניהם בלבד נאסרו הבמות ובזה אומר הוא אלו במשכן המדבר או גלגל היה לא היה כ"כ כובד עון אך עתה במקום אשר צויתי מעון שהוא בנין ממש בכתלי' שבו קדושה יתירה הרבה על היות מעין בית עולמים זה עון כבד מאד.
וכמתמיה אמר ותכבד את בניך ממנו האם ראוי תכבד את בניך ממני שטרם יקטירון את החלב הם יקחו חלקם ועוד כי הוא רעה כפולה כי בראות עמי ישראל אשר תזלזלו במנחתם שתאכלו טרם יקטירון את החלב יאמרו הם אם כן שאין העולה לגבוה עיקר כי אתם מקדימים לאכולכם אם כן הם גם הם שזולת חזה ושוק אוכלים הבעלים יאמרו כאשר טרם יאכל המזבח חלקו יאכלו הם חלקם החזה ושוק גם אנחנו טרם יקטירון את החלב יאכלו גם הם חלקם בראשונה נמצא שאתה בסבתכם מאכילם לעמי בראשית הכל חלקם וזהו להבריאכם כו' כלומ' כמתמיה האם להאכילכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי אתם חפצים כי או' להבריאכם הוא כמו להאכילכם כפר"שי מלשון אכילה כד"א ותברני לחם גם שלא פירש ענין הכתוב כפי דרכנו.