פרק יא · פסוק כה
ושמא תאמר כי אין זו ירושה כי אם שהיה גזל ביד סיחון ובמות הגזלן ישיב לבעליו הראשוני' שהם מואב זה לא יתכן כי האם טוב טוב אתה מבלק בן צפור, הרוב רב בדין עם ישראל לומר שהם היורשים אחרי מות הגזלן שהיה קרוב למיתה ואם תאמר שלא רב לקחת בדין שלא ישמעו היה לו לקחת כמוך לומר השיבו אתהן בשלו' או להלחם אך נלחים האם נלחם בם כאשר אתה עושה ואז היה יותר ראוי שעדיין לא החזיקו ישראל במקום ולא עתה השבת כו' שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא ושמא תאמר כי הלא עתה זה י"ח שנה השליטנו ה' בישראל ומה גם בארץ האמורי כאומרו למעלה וירעצו כו' את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמורי כו' ואין זה כי אם שארץ האמורי גזולה היא בידכם על כן השליטנו בחלק ההוא הנה אין זה על שחטאתי לך כי אם על שחטאנו לה' וזהו אנכי לא חטאתי לך כלומר שאם חטאנו לא לך כי אם לה' לכן ישפוט ה' השופט היום בין בני ישראל ובין בני עמון ובאומרו היום כיוון שאם חטאנו ונתחייבנו להשתעבד לבני עמון זה היה בימים ראשונים אך היום כבר שבנו והתודינו והיא ית' שופט באשר הוא שם וזה ה' השופט היום כי ה' הוא השופט דבר יום ביומו: