פרק טז · פסוק א
וילך שמשון עזתה כו' הלא כמו זר נחשב איש אשר ה' אתו ויבא אל אשה זונה כי גם דלילה אמרו רז"ל שגיירה ועוד אומרו לעזתים לאמר כי הל"ל ויאמרו העזתים. ועוד כי מה צורך לומר בא שמשון הנה ומה גם כי הלא ידוע להם היה. ועוד אומרו ויסבו איזה סיבוב היה זה כי לא פורש ועוד אומרו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר כי אם היו בשער איך לא ראוהו כשעקר הדלתו' ועוד או' עד אור הבקר והרגנוהו כי הלא טוב טוב היה באישון לילה.
ויתכן כי האשה זונה היא מופקרת לכל בני העי' ודעתה מעורב' עם כל' ותודיע לכל כי בא שמה ויתקבצו יחד ויכה בה' כדרכו וזהו ויבא אליה שהוא בלילה ויבא אליה לא כדרך כל הארן כי אם כדי שלעזתים לאמר שהוא לעזתים תלך היא לאמר בא שמשון הנה ואז ויסבו השומעים להודיע לכולם יתקבצו יחד ויארבו בשער העיר ששמו עצמם במקום נסתר בל ירא סמוך לשער העיר למען בבואו לצאת לא יוכל לברוח ויצאו מן המארב ויקומו עליו מאחריו פתאום ואמרו בלבם טוב הדבר להחריש ולא נשמיע דבר ולא נצא מן המארב עד אור הבקר למען יהיה בטוח משמש עם הזונה כל הלילה ויחלש וילאה וירדם באור בקר ונהרגהו והוא ישן וזהו ויתחרשו כל הליל' כו' על כן מה עשה קם בחצי הלילה עודם מחרישים במארבם סמיך לשער ויאחוז בדלתות כו' בעודם מחרישים ונחבאים ולא הרגישו וישם על כתפיו כו':