אור ברסלב

מראות הצובאות על שופטים

פרק ז · פסוק טז

פסוק טו

ויחץ כו'. ראוי לשים לב אל איזה סמך ורמז לעשות הדברים האלה ואפשר כי עשה כן לזכור זכות תורה וזכות אבות והוא כי במתן תורה היו שלש' דברים קולות ולפידים ושופר כד"א וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן כך עשה הוא קולות של שיבור הכדים ולפידים ושופרות וההר עשן מהלפידים ואז וירא העם וינועו נגד אויביהם וגם זכית אבות ביד ימינם הוא אברהם כי השופרות תוקעי' ולא מתריעים שהוא זכות אברהם ולפידי אש זכר ליצחק ביד שמאלם והקול קול יעקב בשבירת הכדי' שגם בהם רמז ליעקב שנשאר יעקב לבדו ואמרו ז"ל אל תקרי לבדו אלא לכדו וזכר לדבר שגם פה בזכותו יצילם ה' כאשר אז הציל את יעקב מן שרו של עשיו גם יתכן זכר עשה למלחמת אברהם את ארבעה מלכים גדולים במתי מעט שהיה הוא ואליעזר שעולה שמו בגמטריא שי"ח כך פה היו שלש מאות איש נשארו י"ח הוא ירבעל במספר קטן עולה ט"ו ובשלשה דברים שופרות וכדים ולפידים הרי י"ח נשארו שמנה עשר וצוה שיקראו לה' ולגדעון שהלא כמו זר נחשב ישתף שם שמים עם שמו אך במה שכתבנו שבישראל דרך כלל לא היה זכות כי אם לגדעון לבדו כי על כן אמר לו הוא ית' לך בכחך זה והושע' את ישראל כו' כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד מה עשה אמר אם יאמרו לישראל אין להם זכית אם אומר לגדעון אין ראוי כי לה' התשועה על כן אמר לה' שהוא העיקר ואגב ולגדעון ולבלתי הזכיר כלל אין ראוי כי טוב להזכיר הזכות בעת הפועל כי השטן מקטרג בשעת הסכנה:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שופטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה