אור ברסלב

מראות הצובאות על שופטים

פרק ו · פסוק כה

פסוק כב

ויהי בלילה כו'. הנה ארז"ל כי שמנ' איסורין הותרו לו באותו הלילה חוץ וזרות ולילה ועצי אשרה ונעבד ומוקצה ואבני מזבח וכלי אשרה ואמרו כי המוקצה היה לו שבע שנים שהוקצה והלא כמו זר נחשב יצוה ית' יעשה מצוה בשמנה עבירו'. ועוד אומרו ואת הפר השני שבע שנים איך תצדק לקיחה בשנים והראוי יאמר בן שבע שנים או שהופרש שבע שנים. ועוד למה לא נזכר מה שיעשה מהשור פר הראשון ואגב אורחין נשית לב אל הקראו שור פר כי שור היינו פר:

אמנם רצה הק"בה לזכות את גדעון להצליחו נגד מדין ע"י שיקדש שמו יתבר' ברבים וישים את נפשו מנגד למות על קדוש השם כי הן יזבח את תועב' עבודת' הוא השור פר שהיה נעבד לעיניהם והורס מזבח הבעל וכורת האשרה המצלה על הבעל ולא יסקלוהו וכן היה כי לולא אביו קם נגד ההמון לבלתי המית את גדעון היה מומת וההצלה בעצם היתה מאתו יתבר' כי לולא ה' שהיה לו מה היה מועיל לו אביו והורה לנו הוא יתבר' כמה גדול כח קדוש ה' ברבי' שהרשהו לעשות ח' איסורין בעת ההיא למען קדש שמו ברבים וראשונה צוה לו יקח את השור הנעבד וקראו פר השור לומ' כי הפר ההו' לא אלוה כי אם שור שאם יש לו שם זולת פר הוא שור ויזבחהו לעיניהם או כיון באומרו את פר השור לומר שהוא נעבד כי הפר הוא השור הידוע הוא העגל שנאמר בו וימירו כו' בתבנית שיר כו'.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שופטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה