פרק ו · פסוק כא
ועדיין אפשר להסתפק אם הכח אשר במלאך השורה עליו אם הוא מהשכינה כי מלאך האלהים ה' הוא או מאת ה' כי מלאך ה' הוא אך בראות כי נגע בקצה המשענת על הבש' והמצו' ולא הודלק בם האש מחמתו כי אם שיצא' האש מתחת הבש' והמצות מן הסלע אז תמה ואמר מה היה כי בסלע שלא נגע צמחה האש ולא מלמעלה במקום שנגע על כן אמר אין זה כי אם שזה המלאך דוב' בי מאז מלא' ה' הוא והוא נגע בבש' ובלח' לקדש' שתשלוט בם אש קדוש' מאת השכינה שלמט' משם ה' ע"כ ע"י השרו' כח קדוש בהם מאת ה' ע"י מלאך ה' יצאה אש מן הסלע המתייחס לשכינ' כנודע מענין סלע של בארה של מרים והיה זה ע"י האלהים שדבר לו לשי' אותם על הצור ועלה להקביל כח ה' אשר על הבשר והלחם והוא הנודע כו אש המזבח תוקד הוא מאת השכינה והוא ריח נחוח לה' ובראו' גדעון כן פחד ורגז ואמר אם מה שראיתי היה מלאך האלהים החרשתי אך בפועל הזה הכרתי כי מלאך ה' הו' והי' ה' עמו כמדובר.