פרק ו · פסוק יד
אך עתה ויפן אליו ה' לדבר לנוכח עם גדעון אך הדברים היו יוצאים מפי המלאך כי היה המלאך כמעבר את דברי ה' אל גדעון והיו הדברים לך בכחך זה שהו' בכחך זה שהקטנ' את עצמך לומר שאינך כדאי שיהיה ה' עמך ועשית כל החלוקות האמורו' והושע' ואל תתמ' כי הלא שלחתיך וכביכול שלוחו של אדם כמותו ולא אמר אני משלחך כי אם לשון עבר לומר כי מאז נאמר לך ה' עמך גבור החיל היה שהייתי משלחך עם החיל שתהיו גבורים בשמוע גדעון כך אמר אין אלו דברי נביא או מלאך לומר על עצמו הלא שלחתיך כי המלאך הוא שליח ולא משלח להושיע כי הוא אינו מושי' בלעדי ה' ומה גם עתה שלוחו אך אין זה כי אם דברי האל המושיע יתברך לעד וגם שהדברים יוצאים מפי המלאך הוא מעבר אל מאמר ה' על כן אמר בלבו אחר שה' דובר בי לנוכח ואומר לי ששלחני לשאושיע את ישראל גם כן אינו כמו זר נחשב כי באמור ה' עמך הוא שאני מרכבה אל קוני אך לא יהיה אל ה' הגדול כי מה אני כי אם אל השכינה הוא שם האדנות.