פרק ו · פסוק ז
ויהי כי זעקו כו'. וישלח ה' כו' ראוי לשים לב כי אחר אומרו ויזעקו כו' היה לו לסמוך פסו' וישלח כו' כי כסו' ויהי כו' הוא מיותר ועוד כי מה היה שהנביא ההוא לא אמר גיזרה לדבריו וכן בדברי הנביא יש ייתור באומרו כי אנכי העלתי אתכם מארץ מצרים ואומר ואוציא אתכם מבית עבדים ואומר ואציל אתכם מיד מצרים יראה ענין אחר אמור זה שלש רגלים:
אמנם הנה ידוע מרז"ל ההפרש שבין השב מאהבה לשב מיראה כי השב מיראה הזדונות נעשים לו כשגגות והשב מאהבה עשים לו כזכיות. ונבא אל הענין והוא כי הנה כאשר זעקו אל ה' היא חשובה מאשר עד כה חנו אל אלהי נכר והיה אפשר תהיה מאהבה אמר כי לא היתה רק מיראה וזהו ויהי כי זעקו בני ישראל אל ה' היה על אודות מדין שהוא מחמת יראת מדין המצרים להם לא מאהבה באופן שהקילו אשמותם ליעשות שגגות.