פרק ג · פסוק טו
ויזעקו וכו'. אומרו שהיה אטר יד ימינו היא הקדמה שעל כן לא שת המלך לב אל שלחו ידו אל החרב כי לא ראה נענוע בימין והוא לא ידע כי אטר הוא וכן או' איש בריא מאד היא הקדמה שעל כן החזיק בשננו הלהב והנצב וגם על כן לא הרגיש המלך מיד ולא צעק וגם דם לא יצא כי חלב שומנו והנצב סגרו והוא לא הוציאה מבטנו מפני כך: