אור ברסלב

מראות הצובאות על מלכים ב

פרק יז · פסוק א

פרק יז

בשנת שתים עשרה לאחז כו'. מלך הושע בן אלה כו' ויעש הרע רק לא כמלכי ישראל כו' עליו עלה שלמנאסר כו' בשנת הט' להושע בן אלה לכד כו' ויגל את ישראל אשורה וישב אותם בחלח כו' והלא כמו זר נחשב וכי מפני שלא היה כל כך רע כאשר לפניו גלו ישראל בימיו אך הנה רז"ל פירשו כי מה שלא עשה כיתר מלכי ישראל הוא כי בטל המזמרות והכריז כל מי שירצה לעלות לירושלים יעלה כי שמט קולר מצוארו ונתנו בצואר הרבים ואינו דומה עון יחיד לעון רבים כי מתחלה היה האשם על מלך ישראל המעכב ועתה על כל ישראל על כן בימיו באה עליהם הרעה ולבל יבא איש להרהר אחר מדותיו יתברך כי לא הכם בחמלה על כן בא וסיפר את כל רוע מעלליהם ואיך התרה יתברך ביד כל נביא כל חוזה ועל כל זה האריך עד נתמלאה סאתם ויתאנף ה' מאד בישראל ויסירם מעל פניו ולא נשאר רק שבט יהודה לבדו והנה היה פתחון עה לומר כי גם יהודה התעיבו ולמה לא הסירם מעל פניו כאשר עשה לישראל ואמרו רבותינו ז"ל ג"כ שי' השבטים היו אומרים משוא פנים עשה לבני היכלו עד שראו חורבן הבית וגלות יה דה אז שתקו והודו וזה אחשוב כיון הכתוב פה להשיב מעתה על זה ואמר גם יהודה כו' לומר אם תראו שלא השלכתי את יהודה ונשארו במקומותם אל תהרהרו במדותיו יתברך כי דעו נא כי הן אמת כי גם מיהודה לא שמר את מצות ה' אלהיהם וילכו בחקות ישראל אך לא תכבד אשמתם כי למדו מישראל אשר עשו תחלה וזהו וילכו בחקות הגוי אשר עשו כלומר אשר עשו ישראל הנזכר כי המה עשו תחלה ויהודה למדו מהם ועוד טעם שני והוא מה שוימאס ה' בכל זרע ישראל כו' עד אשר השליכם מפניו הלא הוא כי הם הסבו את כל הע"א במעלם אשר מעלו בבית דוד שמיהודה כי קרע ה' ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם ומהם נמשכ' כל הרעה כי וידח ירבעם את ישראל מאחרי ה' והחטיאם כו' נמצא שאל יאשם יהודה בישראל כי אדרבה על מאסם ביהודה סרו מאחרי ה' וילכו אחרי הע"א עד שלמדו גם ישראל ואם כן אחר שישראל חטא על מאסם ביהודה והם אשר עזבו את ה' בגלל הדבר והם המשיכו כל הרעה וע"כ אל יאשם יהודה כהם על כן ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על מלכים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה