פרק ז · פסוק ג
וארבעה אנשים כו'. הנה ישיבתם פה נאמרה זה פעמים. ועוד מי לא ידע שאם יחיום יחיו ואם ימיתום יומתו אך הם אמרו הנה הדעת היתה נוטה כי אחר שבעיר ימות ובמחנה ארם יהרגו מיד. וגם אם יחיום לא יחיו הרבה כי אם עד ישאלו מהם את מבוא העיר ואיך תלכד ואחר ימיתום לכן טוב טוב הוא שב ואל תעשה וישבו במקומם לזה אמר כי אמרו הנה אלו בישיבה פה היו מאריכים בחיים החרשנו אך מה אנחנו יושבים פה עד מתנו כלומר מה הוא הזמן שנהיה פה עד מותנו כלומר כי מעט הוא כי אם אמרנו נבא העיר והרעב בעיר הנה ומתנו שם בכלל העיר כלומר כי לא יבצר שבעוד לחם בעיר יתנו לנו כאשר לשאר עניי העיר אך ומתנו שם כלומר אך לא בזמן קרוב כאשר פה כי אם ישבנו פה ומתנו מיד כי אין מחית שעה והצד השוה הוא שאין חיים לכן לכו ונפלה במחנה ארם שאם יחיה גם אם מעט יהיה נחיה ואם ימיתינו בין יהיה מות בין אחר שיחיוני קצת זמן לא תקרא הריגה ושפיכות דם שנבחר מותנו פה ממנה כי אם ימיתנו שהוא בחרב לא תקרא הריגה כי ומתנו במיתה טבעית כי טובה היא מהרעב כי טובים היו חללי חרב מחללי רעב או מעין זה במה שידענו על פסוק אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי כי ארז"ל כל המאוחר לחבירו קשה מחבירו ובזה יאמר הנה אמרנו נבא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ברעב ואם ישבנו פה ומתנו אין לומר כי טוב יהיה א' מאלה מליפול ביד אדם כי שם אם יחיונו תהיה שביה וקשה מרעב וחרב ואם ימיתונו תהיה חרב לזה אמר טוב הוא זה כי אם יחיונו אין אנו ח ששים אל השביה הקשה מכלם כי לא יעמיסו עול שיעבוד אל המצורעים שתהיה קשה מרעב כי אם נחיה כי חיים נקראו ואם ימיתונו לא יקשה עלינו כי אינו כי אם כמות כי טובים היו חללי חרב מחללי רעב כמדובר: