אור ברסלב

מראות הצובאות על מלכים ב

פרק ד · פסוק מב

פסוק מא

ואיש בא כו'. ארז"ל כי אומרו מה אתן זה הוא ככר לחם א' לכל מאה איש כי אלפים היו ויתכן לפי זה כי משרתו רצה לשומרם לאלישע לבדו כי בשבילו הובאו ויספיקו לו כמה ימים אמר לו הוא תן לעם ויאכלו גם שהובאו בשבילי אז אמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש כלומר ולכן טוב טוב לשומרם לך ונעשה רצון הנותן שיהיו לך שתהנה אתה בעצמך מהם ע"כ אמר זה וזה יהיה כי נהנה אני והם כי כה אמר ה' אכול והותר נמצא כי הם יאכלו וישבעו וגם אני אוכל ואחיה בנותר נמצא כי אשר הובא לי והוא שלי אני נותנו להם והם יאכלו תחלה ואני אחריהם באשר יותירו והוא כמעשה הצרפת לאליהו שהוא אכל תחלה והיא ובנה באחרונה וכן עשה כי ויתן לפניהם ולא לפני הנביא ויאכלו ויותירו ואינו אומר ויותר כי אם ויותירו כי כח הצדקה שעשה עמהם וזכות המקבלים כי יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני עושה העני עם בעל הבית שמטילים ברכה בנכסיו כך הם הותירו בלחם הנביא לבעליו ואכל גם הוא בנותר ולהורות שלא היה מעט מזער אשר נותר אמר ויותירו כדבר ה' כי להיות אומרו והותר דבר ה' היתה ברכה גדולה וכיון לא הותיר בערך היות אומרו והותר דבר הנביא אשר דברו בשם ה' כי אם כדבר ה' אשר דבר אל הנביא תחלה:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על מלכים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה