פרק ד · פסוק כח
ותאמר השאלתי בן כו'. הנה כתבנו בשם חכמי האמת כי כל בן הבא מסטר' דנוקבא אינו מתקיים ובזה כי מיראת' פן יאמר לה הנביא מה אעשה לך ועל הולדו מצדך לא נתקיים ע"כ פתח דבריה הי' השאלתי בן מאת אדוני כלומר לא מסטרא דנוקבא יקרא כי לא שאלתיו ממך כי אם אתה מעצמך אמרת לי וא"כ מסטרא דדכורא יקרא אז ויאמר לגחזי כו' והנה השם לבו אל ענין הנביא הלזה הלא יסכים ויאמר אוי לנו מיום הדין האם איש אלהים קדוש כזה נשמר מלדבר אל אשה גדולה בחסידות כזו לנוכח אתה כי אם ע"י שליח עם היותה אכסניא שלו כמה שנים כי הנה כאשר באה לפניו תחלה לא דבר לה מאומה כי אם אל גחזי אמר יאמר לה מה חרדת אלינו כו' כי אם בפעם השנית בעמדה בפתח רחוקה ממנו אמר לה כעת חיה כו' וכאשר השיבה ותאמר אל אדוני איש האלהים כו' שתק ולא השיב לה מאומה וגם עתה בבואה מרת נפש לפניו מרחוק שלח לה את גחזי לאמר לה השלום לה כו' ובהגישה אליו ותאמר השאלתי בן מאת אדוני לא אמר לה מה לך ולא דבר לה מאומה כי אם מיד ויאמר לגחזי כו' וכן באומרה אליו חי ה' כו' אם אעזבך ויקם וילך אחריה עד ביתה ואין דובר לה דבר עד שהחיה את בנה ויאמר לה שתי תיבות בלבד שהם שאי בנך בלבד וכל זה ללמדנו דעת לבלתי הרבות שיחה עם האשה ומאשר ארז"ל על ויזורר הנער עד שבע פעמים שהוא כנגד ימי שנותינו בהם ע' שנה יראה שהי' סוב שלם החי ע' שנה: