פרק כב · פסוק יז
אז מיד ויאמר בשם ה' ראיתי כו' ויאמר ה' כו' אז השיב אחאב ויאמר ליהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא כו' כלומר כי לבו רע עמו ולפי רעיוניו עלי מתדמה לו וקרוב לשמוע את הרבים אז אמר הוא דעו כי רוח שקר בפי הרבים כי הנה ראיתי את ה' כו' ויצא הרוח כו' והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו כו' וז"א לכן לומר לא על אשר אמרת כי טוב ללכת אחרי הרבים כי אני לא בשנאתי אותך מתדמה אלי שקר לפי דרכי שמע דבר ה' כי נהפוך הוא כמדובר ואמר כי היו לפני ה' צבא השמים מימינו ומשמאלו שהוא מיימינים ומשמאילים פנימיי' וחצוניים ויאמר ה' מי מהב' כתות יפתה את אחאב וטעם היות צריך פתוי הוא כי הלא ה' יתברך אמר אליו והיתה נפשך תחת נפשו של בן הדד מלך ארם וע"כ מדה כנגד מדה הוא כי הוא החניף את הרשע ושלחו למלכותו ע"כ הוא ילך למלכותו ושם יפול בידו אך להיות בעל בחירה יירא מללכת שם על שאמר לו הנביא והיתה נפשך תחת נפשו ויאמר זה בכה כו' כי הנה ר' יוחנן אמר על פ' ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר ה' יען אשר אמרו ארם כו' למה נאמר ויאמר ויאמר ב' פעמים אלא לדרש כי ויאמר אל מלך ישראל הוא שא"ל אם יבא בן הדד לידך אל תרחם עליו ויאמר כה אמר ה' הוא שא"ל אם תפטרנו והיתה נפשך תחת נפשו ובזה יתכן לומר כי א' מהמשמאילים אמר בכה כלו' הנה שא"ל הנביא כה אמר ה' שהוא והיתה נפשך תחת נפשו אותו עון שעבר נעשה מלאך רע ככל יתר עונות והוא יפתנו וזהו ויאמר זה בכה שהוא עון של כה אמר כו' וזה של המיימינים אומר בכה הוא אותו כה אמר ה' שא"ל הנביא כה אחר ה' יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך כו' אותו מאמר ה' נעשה מלאך כמאמר ר' יוחנן פרק אין דורשין כל דבור היוצא מפי הקב"ה נעשה מלאך הוא יפתנו וזהו וזה אומר בכה מיד.