פרק יח · פסוק לו
ויהי בעלות המנחה כו'. קראו הנביא על שאומר פה דברי נבואה וזהו ויגש אליהו הנביא וגם דברי בקשה ועליה אמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל והענין כי הנה בגמר' אמרו שאליהו היה רגיל לבא בכל יום לבית המדרש ויום א' לא בא אמרו ביום השני למה לא באת אמר בקשו האבות להתפלל והקמתי את האחד ונטלתי ידיו והתפלל והשכבתיו וכן ביצחק וכן ביעקב לכל אחד ואחד בפני עצמו אמרו לו למה לא התפללו שלשתם יחד אמרו מפני שכל מה שיזכירו בתפלתן מיד יבא ואינו עת על כן הקמתי את כל אחד ואחד בפני עצמו והנה על הדרך הזה תהיה כוונת אליהו ששתפן יחד לומר אלהי אברהם יצחק ויעקב ולא אמר אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי ישראל כי התחברותם ממהרת קבלת התפלה ופירש מה שנאמר אליהו הנביא נבואתו היתה לומר דרך סיפור נבואיי הנה ידעתי כי היום יודע כו' והוא כי הנה בקבלת התפלה יש כמה תועלות א' כבוד ישראל שיודע כי לא מאס ה' בישראל כי על כן עושה להם ניסים דלא עביד קודשא בריך הוא ניסא לשקרי והוא כי עתה שבו אל ה' כמדובר למעלה על ויגשו אליו ובכן יודע כי יש אלהים בישראל וגם כבוד אליהו עצמו שיודע כי עבדו ית' הוא ומה שהוא עושה ממנו ית' הוא ולא מבלעדי ה' הקריב בבמה בזמן איסור הבמות כי זה יודע ע"י מה שיענהו ה' באש. שלישית כבוד ה' שידעו כי הוא אלהים אמת כי ה' הוא לבדו האלהים ואין זולתו אמר אליהו מתנבא אני כי הן אמת כי היום יודע כבוד ישראל והוא כי יש אלהים בישראל וגם כבודי כי ואני עבדך ולא עברתי רצונך להקריב בבמה כי אם עבודתך עשיתי.