אור ברסלב

מראות הצובאות על מלכים א

פרק יז · פסוק י

פסוק ח

וזהו הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך אז ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה היא לפניו מקוששת עצים אז נתן אל לבו כי זאת האשה אשר הוכוח ה' לכלכלו ויעש גם הוא כהנהו כותאי דידעי למישאל ששואל העני בצל ובנותנם אליו אמר בצלא בלא פיתא נסיב ליבא ככה בוש אליהו להתחיל בשאלת לחם כי היה יקר בימים ההם על כן התחיל במים לשתות וגם זה מעט וכאשר ותלך לקחת המים ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך כלומר מים בלא לחם תחלה נסיב לבא לכן לקחי נא עתה תחלה פת לחם בידך קודם שאשתה הנה במעשה הזה מצאנו ראינו גדולת חסד יוצרנו עם נותני צדקה כי בו הורה הוא יתברך כי טרם יתן האדם הצדקה הוא ית' נותן בלבו לעשיתה ומאז תחשב עליו כאלו מעצמו עשאה ועוד שנית כי הוא עולה בדעתו שזן את הדל ונהפוך הוא שאדרבה הדל זן אותו. שלישית כי טרם תת האדם מלחמו לדל הוא יתב' נותן לו ברכה. רביעית כי אפילו שלא יראה הניתן תוספת בקרוב במה שנותן ממנו ואדרבה אם מעשרה זהב נותן אחד ורואה שנשארים ט' והאחד איננו אל יעלה על רוחו כי חסרון עשה בהם כי אם שבתשעה הנותרים נותרה ברכת ה' היא תעשיר ובאיכותם נשארה ברכה אשר לא יוכל איש לשער כי מעשה האלהים הוא ואין יד שכל אדם משגת דרך ה'.

נמצא כי אין זכות לאדם רק ברצון הטוב אשר ידבנו לבו כי לפי האמת הוא הנזון בזכות מה שנותן לדל ולא הדל במה שמקבל ורב חסד לאדון הכל שמעלה על הבעל הבית שמכלכל את העני על רצונו הטוב עם היותו להפך ושלש אלה נזכרים פה באר היטיב ובראשון החל כי פי ה' דבר צויתי אשה אלמנה לכלכלך והלא אין הצווי הלז שדבר הוא יתב' עמה כי אם שמה שמעתה הכין לבה לעשות הדבר מעלה עליה כאלו מעצמה היא תכלכלנו והשנית הוא מחשיב הוא יתברך כאלו היא כלכלה אותו.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על מלכים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה