פרק יג · פסוק טו
ויאמר אליו לך אתי הביתה וכו'. הנה ראוי לשים לב מה עלה על לב הנבי' הזקן הלז להמית את איש האלהים קדוש ההוא על לא חמס עשה להעבירו על דבר ה' באשר שקר כיזב באמור אליו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי כו' והאכילו לחם כזבים וחייב את נפשו למלכו של עולם וגם האיש הלז איש האלהים למה האמין לו ולא ראה כי אם בדברי הזקן ההוא איזה הדרך הלך רוח ה' מאת איש האלהים לדבר אתו ולעצמו היה לו לדבר שילך אל בית הנביא הזקן באופן שלא היה לו להאמינו וגם על המלך הקדוש ראוי לשים לב איך העניש את איש אלהים הלזה ולא העניש את אשר החטיאו במהתלותיו והכריחו לחטא בחשבו שכנים דבריו וגם נשים לב אל כפל אומרו לא אוכל לשוב אתך ולבא אתך. ועוד כי בדבר ה' לא נזכרה אזהרה לשוב אתו ולבא אתו כי אם על אכול ושתה בלבד. ועוד אומרו כחש לו שהל"ל היתל בו ולא כחש. ועוד אומרו ויחבוש לו החמור כו' שהלשון בלתי מובן. ועוד מאין ולאין היה דבר ה' אמת אל נביא השקר וידוע מאמרם ז"ל שהיה בזכות הלגימא אך איננו שוה אחר שהוא לחם כזבים: