פרק טז · פסוק ז
וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר ה' היה אל בעשא כו', הלא יראה משולל הבנה שכהתימו לספר דבר ה' אשר היה אל יהוא בן חנני על במשא ועל ביתו איך חוזר עתה ואומר וגם ביד יהוא בן חנני דבר ה' היה אל בעשא ואל ביתו כו' כאלו מה שנאמר למעלה היה ע"י נביא אחר שאומר עתה כי ביד יהוא גם הוא היתה גם נבואה כזו אך הוא עצמו הנביא הנזכר למעלה. אמנם אחרי אומרו שאחר שויעש הרע כו' היה דבר ה' אל יהוא בן חנני על בעשא לאמר כו' ותחטיא את עמי ישראל להכעיסני כו' הנני מבעיר כו' הרגיש אם יאמר איש למה המתין הוא ית' עד עשותו את כל הרעה הזאת וטוב טוב היה מעת החילו לעשות להתרות בו ולהודיעו כי רעה זאת תבא עליו וישוב מרשעו לז"א דע כיוגם ביד יהוא בן חנני עצמו היה דבר ה' כבד אל בעשא ואל ביתו בין על לכתו בחטאת ירבעם שהוא הנזכר למעלה בין על אשר עשה בידיו בין על אשר המית את ירבעם אחרי שהוא ירבעם הוא רשע ועושה כמעשיו כי זה יורה שלא לעשות רצונו ית' על שחטא לה' המיתו ואם כן דמו בנפשו הוא: