פרק ח · פסוק נז
על כן אוחילה לאל אחלה פניו יהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו כו' אברהם יצחק ויעקב שהן הם היו המרכבה כן יזכנו נהיה אנחנו היכל ה' שע"י כן יהיה בית המקדש קיום תמיד כענין היכל ה' המה וע"י כן אל יעזבנו ואל יטשנו והוא כי בתפלתו נרמוז גלות חרבן בית ראשון וחרבן בית שני אשר הראשון יתייחס לעזיבה ביד אויבינו והתני לנטישה גדולה מעזיבה כי הראשון היה שבעים שנה והשני ארוך עד ישקיף וירא וירחם ה' משמים ואמר כי ע"י היותו עמנו אל יעזבנו בראשון ואל יטשנו בשני:
או יאמר ענין מאמרנו על אומרם ז"ל בגמרא שקרא ית' אותנו כפויי טובה על שלא אמרנו אתה תן באמרו אלינו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים כי הלא כמו זר נחשב איך נאמר אתה תן והכל בידי שמים חץ מיראת שמים והבחירה חפשית אך חשבתי למשפט כי מה שאין הוא ית' עושה הוא לשנות הבחירה מרע לטוב או הפכו אך לעזור אח אשר הוא חסיד שלבבו שלם להמשיך צדקו יעשה כי רגלי חסידיו ישמור ואפי' בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כ"ש.
וזה יהיה מאמר שלמה בחכמתו הלא אמרתי יהי ה' אלהינו עמנו כו' איני שואל שינוי בחירה כ"א שאל יעזבנו מלשמור אותנו מן החטא כי בהיותו עמנו אנו נשמרים וע"י שאל יעזבנו מעט לא יטשנו הרבה אח"כ והוא סוף מאמרו באר היטב שאומר והיה לבבכם שלם עם ה' כו' כיום הזה שהוא כי אינו שינוי בחירה רק המשכת הכשרון כיום הזה להיות כך תמיד.