פרק ח · פסוק נא
כי על החרבן השני שיבנה שלישית אין צריך אני לבקש זה כי עמך ונחלתך הם ואין נקראים נחלה כי אם בגאולה העתידה בבית שלישי כד"א ונחל ה' את יהודה חלקו כו' כי לא תניחם כי הלא המה אשר הוצאת מכור הברזל שהיה קשה מגלות זה אך בקשתי הוא להיות עיניך פתחות אל תפלת עבדך ואל תחנת עמך ישראל המתפללים על הכלל כמוני שהוא כדי לשמוע אליהם בכל קראם אליך בגלותם כי אתה הבדלתם לך לנחלה שהוא על הגאולה העתידה ואין צריך להתפלל על זה שודאי תגאלם באחרונה כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבותינו ממצרים והוא האמור פרשת וארא וז"ל הכתובים לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם כו' ולקחתי כו' והייתי לכם לאלהים וידעתם כו' והבאתי אתכם אל הארץ כו' והוא בשום לב כי זולת כפל ענין הרבה גם בפסוק האחרון הזה למה מזכיר שבועת האבות וגם אומר לתת להם ולא אמר לזרעם וכן אומרו לכם מורשה למה נאמר מורשה מה שלא נאמר כן במקומו' אחרים. אך הנה רז"ל אמרו כי נזכרו שם ארבעה גאולות ויתכן לפי הפשט לפרשם בדרך אחרת והוא שאומר מאז הוא יתברך מגאולת מצרים תבטחו בגאולת הארבע גליות אשר נתעתדו על ידי אברהם אימה חשיכה גדולה נופלת וז"א אני ה' תמיד בלתי משתנה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים כעת מזה תדעו כי גם והצלתי אתכם מעבודתם של גלות בבל שנא' בו ועבדו אותו כל הגוים אנו אציל אתכם מעבודתם המעבידים את כל הגוים וגאלתי אתכם ממדי בזרוע נטויה ובשפטים גדולים כהמן וסיעתו ולקחתי אתכם לי לעם מיון המבטלים אתכם מהיות לעם לה' ואומרים על קרן השור כתבו שאין לכם חלק באלהי ישראל והייתי לכם לאלהים בגאולה אחרונה וידעתם אז כי אני ה' המוציא כו' כימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות ואז והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב בעצמם שהוא בגאולה אחרונה ואז תהיה לכם מורשה שאין לה הפסק לעולם כירושה ולא כמתנה שלא יהיה עוד גלות וזהו אומרו פה לנחלה כאשר דברת ביד משה בהוציאך את אבותינו ממצרים והוא גם כן אשר אמר אברהם אדני אלהים במה אדע כי אירשנה: