פרק ח · פסוק כו
ועל הדבר הג' שהזכרנו שנאמר על דוד עצמו אמר ועתה אלהי ישראל יאמן נא כאומרו עתה בי כאשר היה בו והוא אשר אמרת כי לא בחרת בעיר כי אם ותבחר בדוד כי הוא מרכבה אליך בעצם כי היכל ה' הוא ובאמצעותו מתפשט אל המקדש כלומר כי נא יאמן ויתקיים גם בי שעיקר שכינה תשרה בי בעצם ובאמצעותי אל המקדש וז"א יאמן נא דברך אשר דברת לעבדך דוד אבי שהוא כי האמנם ישב אלהים על הארץ כו' כי אם באדם שיתקיים גם עתה כאשר באבי ועל ידי כן תשרה גם בבית הזה ופנית אל תפלת עבדך כי אחר שבאמצעותי אתה שוכן בבית הזה ימשך להיות עיניך פקוחות אל הבית הזה לשמוע אל אשר יתפלל עבדך והנה זה ידעתי שלא יבצר ממני כי ודאי ופנית כו' אל אשר יתפלל עבדך אך שאלתי היא שגם תפלת עמך תשמע בו כתפלתי וזהו ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה כו' ובקשתי הוא כי גם שהמון העם לא ישכילו כי עיקר שבתך היא בשמים ממעל בעצם ואין הבית אשר בארץ רק התפשטות מה ע"י צדקת הצדיקים שהם היכל ה' וגם כמדובר למעלה כי בית זבול שהוא ב"ה של מעלה הוא כמתפשט ומגיע איכותו למטה נמצא כי גם מציאות המצא מהתפשטותו במקום הזה אינו לפי האמת כי אם בעליון עם כ"ז אם המון העם יעלה על מיעוט שכלם כי ישב אלהים על הארץ ויתפללו אל המקום הזה לתומם ולא יהיה לבם למעלה אתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ולא תמנע מלקבל תפלתם על העדר שכלם כי אם שושמעת וסלחת כי גם שתשמע זה מהם כי אם אל המקום הזה בעצמו מתפללים תסלח להם כי לא בפשע יעשו כי אם בתם לבם וזהו ושמעת וסלחת ותקבל תפלתם למעלה ולפעמים תעשה הפך מבוקש המתפלל לפניך והוא את אשר יחטא איש לרעהו שמן הדין הוא לבלתי מסור דין לשמים כי אם לב"ד של מטה וזה אין צריך לומר שימסור דין כי אם שגם יקללנו ויתפלל לפניך תקיים קללתו על אשר חטא לו וזהו כי יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו ובא אלה ההיא לפני מזבחך כלומר שיקריב קרבן לפניך דרך דורון כשלמים וכיוצא ומשמיע לפני מזבחך האלה ההיא בדבר הזה איני אומר תפנה אל בקשתו כי אם שואתה תשמע השמים ועשית בפועל והוא כי לא תשפוט את זה שצעק זה עליו כי אם שניהם וזהו ושפטת את עבדיך להרשיע רשע הוא את מי שהוא רשע ודאי הוא זה שקלל את חבירו זולת מסירת הדין שיענש תחלה ואחר כך ולהצדיק צדיק בדינו לתת לו כצדקתו: