פרק ב · פסוק ג
ושמרת כו'. ראוי לשים לב מה ענין שלשת הצוואות האלה וגם למה הפסיק בין יואב לשמעי בהאכיל את בני ברזילי הגלעדי וכן באומרו אשר תפנה שם שיראה כמורה מקום ואיננו. ועוד אומרו וגם אתה ידעת את אשר עשה יואב כי אינו מתייחס אל הקודם שיאמר וגם. ועוד אומרו אשר עשה לשני שרי צבאות כו' כי הראוי יאמר ואשר עשה כי אשר עשה לו הוא דבר אחר ומה גם לרז"ל שאמרו שאשר עשה לי הוא שהראה כתב דוד לשום את אוריה במקום גבורי האויבים שיהרגוהו ואם כן אשר עשה לשני שרי כו' הוא ענין אחר והראוי יאמר ואשר עשה כו'. אמנם יתכן שרצה לצוותו על שלשה דברים שהעולם עומד עליהם תורה ועבודה וגמילת חסדים ועל התורה שתכלול תורה שבעל פה ותורה שבכתב אמר על תורה שבע"פ ושמרת את משמרת ה' שהוא משמרת למשמרת התורה שהיא תורה שבע"פ שהיא סייגים וגזירות ודקדוקים כדי ללכת בדרכיו כו' ככתוב בתורת משה היא תורה שבכתב שישמור שבע"פ כדי ללכת בכל מקים חלוקו' של מה שבכתב שהוא למען תשכיל ותצליח את כל אשר תעשה אך לא שתהיה פנייתך על ההצלחה כי אם ואת כל אשר תפנה יהיה שם שכל פניותיך יהיו בתורת ה' וז"א שם שהוא אל תורת משה שהזכיר למעלה כי למענה תעשה ולא לפניה אחרת כי ספר התורה הוא דבר מסויים ויצדק לומר בה מלת שם.