פרק כד · פסוק ז
ויצעקו כו' ואז בזכותכם הגנתי על הכל כי שמתי מאפל כו' והוא מאמר הכתוב ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את וכו' והוא כי אמר אלהים אם טרם יכנסו ישראל ליה קרבים מחנה מצרים ולוחמים ומכים בישראל אין כוונתו ית' בא אל הפועל על כן מה עשה שם הענן והחשך שהוא מאפל בין שני המחנות וכ"כ היה המאפל עד כי ויאר את הלילה שחשך טבעי של לילה היה נראה אור בערך המאפל ההוא שביניהם וע"י כן לא קרב מחנה אל מחנה כל הלילה עד שלא נשאר גם אחד מישראל שלא נכנס וזהו וישם מאפל ביניכם ולא אמר בין אבותיכם כי אם ביניכם לומר כי זכות הבנים עשתה לשים הוא יתב' המאפל ההוא ואח"כ ויבא עליו את הים והוא כי שני סוגים היו הרודפים אחרי ישראל א' המצריים כדבר שנאמר וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים כל סוס רכב וכו' שני השר והוא פסוק שאחריו ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע וארז"ל נוסעים לא נאמר אלא נוסע אלא שרו של מצרים מצרים שמו וראו אותו נוסע אחריהם והנה על מה שראו ישראל כל חיל פרעה ברכבו ובפרשיו לא נפלה חיתיתם על ישראל עד שראו את השר כי אז וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' וכמאמרנו בביאור התורה כי צעקו אל השם הגדול הזה ברוך הוא המיוחד להפיל את השר תחלה כד"א יפקוד ה' על צבא המרום במרום כו' וזהו ויצעקו בני ישראל אל ה' ולפי זה השני סוגים נאמרים פה כי אחר אומרו וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב כו' שהוא הסיג הראשון אשר לא צעקו ישראל עליו כמדובר אמר ויצעקו אל ה' שהוא על השני כי לא צעקו אלא על השר כמפורש בתורה כאמור.
ואח"כ אמר על הסוג הא' שאמרתי וירדפו מצרים שהם העם מה עשה הוא ית' על זה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ועל הסוג השני שהוא השר שעליו אמרתי ויצעקו אל ה' על אותו השר מה עשה הוא יתב' ויבא עליו את הים ויכסהו והוא בשום לב כי הל"ל ויבא עליו את מי הים כי הים הוא קרקע הים כד"א כמים לים מכסים אך אין זה כי אם מאמר ז"ל בספר הזוהר כי אומרו וירא ישראל את מצרים שהוא השר מת על שפת הים אינו מדבר על הים הלז שבארץ כי הלא השר רוחני הוא ולא ימות ע"י מה שיכסוהו במים רבים כבני האדם החומרים אך הוא על הים העליון כי השכינה הכניעתו עד דכא ויסר חיותו ממנו והיה ניכר לאשר אין עיני בשר למו במקום המתואר למעלה שפת הים העליון וזהו היתרון אשר השפיע הוא ית' על עיני בני ישראל שהשיגה ראותם לראות הנעשה לשר רוחני מה שאין עין אדם יכולה לראות וזהו שמשבחם יתב' באומרו וירא ישראל את היד וכו' וירא ישראל את מצרים מת שהוא השר והוא ג"כ מה שכתוב אצלנו על פסוק אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים שהוא השר שמצרים שמו כמדובר וזאת תהיה כונת הכתוב הלזה ויבא עליו שהוא על אשר צעקו עליו את ה' שהוא השר את הים ובאיזה אני אומר אותו אשר כח בו לכסותו משא"כ ים הטבעי התחתון כי אין השר נכסה במים תחתונים אלו ובכלל הדבר יובן כי אין הים האמור בים התחתון כי הוא הקרקע שתחת המים. ועוד הגדלתי והוספתי לכם במה שותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים כי איככה יוכלו ויראו עיני בשר בשפטים שעושה הוא יתברך בשר רוח כי וזהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים והוא מאמר ית' וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים עד המיתו וגם ראוהו אח"כ כי וירא ישראל את מצרים מת כמדובר נוסף על השגחתי האמורה לטובה כי הנה במדבר שהוא מקום נחש שרף ועקרב וצמאון נתתי לכם בו יישוב כי הנה ותשבו במדבר ימים רבים.
ויתכן בכונת הכתובים ויתיישבו כמה הערות בסידרן והלכתן והוא כי אמר בכלל טובת גדולות שהטבתי אתכם הכירו כי דבר גדול היה בעשותי על ידי עצמי כי ואגוף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם ע"י עצמי כמדובר למעלה וכן ואוציא את אבותיכם ממצרים ע"י עצמי אם היות שכל היסודות וברואי מעלה ומטה שלי ותחת ידי כי הנה רדפו אחריכם מצריים וגם השר כי ויצעקו אל ה' שהיה על ראותם מצרים נוסע הוא השר והנה ראיתם כי וישם מאפל באויר שלא יראו אתכם המצריים בלי ילחמו בכם ביבשת הרי ראיתם כחי ביסוד האויר וכן ביסוד המים לא על המצריים כי אם גם על השר כי ויבא עליו את הים שהוא על השר כמפורש ואינכם צריכים מי שיעיד לכם שליטה זו על שר רוחני כי הנה ותראינה עיניכם כמדובר הרי יסוד האויר ויסוד המים וגם יסוד האש כי הנה ותשבו במדבר מקום נחש ושרף שמתייחסים לאש כמאמרם ז"ל בגמרא אף על פי שבטלו ארבע מיתות ב"ד דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו מי שנתחייב שרפה מכישו נחש כו' הרי שנשיכת נחש ושרף מתייחסת לאש ובזה יאמר ותשבו במדבר ימים רבים ביישוב ולא יכלו לכם כחות האש הקבועים שם.