פרק כב · פסוק יב
או יאמר כי אין ספק שעיקר השמיעה היה ראוי יהיה ליהושע ועל פיו יעשו הראוי לעשות על הדבר ואמר כי כאשר וישמעו בני ישראל שהם כלם זולת יהושע היה כדי לאמר לאשר על ראשם שהוא יהושע וסנהדריו אלא שכל כך לבשו קנאה כל ההמון כי מיד כאשר וישמעו לא עצרו כח לסבול עד המלך ביהושע כי אם מיד ויקהלו כל עדת בני ישראל לעלות עליהם לצבא.