פרק כב · פסוק א
אז יקרא יהושע כו'. הנה יראו תיבות יתירות ודברי' מיותרים ועוד שנראה שעושה התחלה ועיקר ממצות בשר ודם באומ' שמרת' את אשר צוה משה ותשמעו בקולי כו' ואח"כ אומר ושמרתם את משמרת מצות ה':
אך הנה לבא אל הענין נזכירה מאמרנו על מאמר משה בנו לכם ערים לטפכם כו' והיוצא מפיכם תעשו כי הלא כמו זר נחשב לייחס צוויו אל עשות היוצא מפיהם אך הוא כי הנה המה מעצמם אמרו לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו שהוא עד סוף ימי הכבוש וחילוק אמנם משה השיב ואמר אני איני גוזר עליכ' רק עד סוף ימי הכבוש בלבד כי כה אמר ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו אך מה שאמרתם עד התנחל כו' זה לא בצוויי כי אם והיוצא מפיכם בבחירתכם תעשו. ונבוא אל הענין הוא כי כה אמר יהושע הנה שכרכ' גדו' כי הנה שמרת' מצות משה שהו' התעכב עד סוף הכבוש וגם שמעת' בקולי אשר הנהגתי אתכם כענין ביריחו שלא הנחתי אתכם להלח' רק סבב את העיר לפני שופרות היובלי' ובעי לשום מכם שלשים אלף מארבי' מאחורי העיר והשא' עמי ועל דרך זה בכל דבר התנהגת' במאמרי ומלבד מה שנתחיבת' לשמוע בקולי ובקול משה גם עשיתם משמרת למשמר צווי משה והוספתם עוד כל שבע שני החילוק שהוא היוצא מפיכם כמדובר כי לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים שהוא עד התחלק שהוא משמרת לצווי משה וגם עד היום הזה שקראתי אתכם שאם ששלמו ימי החילוק הייתם עוד מתעכבי' ימים עד אקרא אתכם שהוא תוספת משמרת לשמיעה בקולי גם אני הנה מי שעושה כך לשמוע בקול עבדי ה' וגם להוסיף לשמור משמרת על משמרתם ודאי שעתיד לעשות מכ"ש תוספת ומשמרת על כל מצות ה' וזה ושמרתם את משמרת ה' אלהיכם והוא כי ושמרתם האמור פה הוא כמו והיה עקב תשמעון את כו' ושמרתם ועשיתם שהוא ושמרתם לעתיד כך ושמרתם האומר פה הוא עתיד כי מאשר שמרו משמר' על צווי משה ויהושע מובטח הוא שישמרו משמרת כל מצוה של ה' אלהיה':