פרק יד · פסוק י
ועוד טעם אחר והוא כי הנה על פסוק ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים כו'. ארז"ל ופרש"י כי כלל ב' דברים שנטלו שניהם חלק האנשים בחיים ובארץ ובזה יאמר הנה הדבר א' נתקיים כי ועתה הנה החיה ה' אותי בזמן שהלך יש' במדבר נעים ונדים ועודני חזק לכן ועתה קיים השני ותנה לי את ההר וכו' וז"א ועתה ואמר ה' אותי ולא אמר ה' אתי לבל יראה שהוא המורישם בעצם וה' עמו כמו שעושה את עצמו עיקר חלילה על כן אמר ה' אותי כי ה' עיקר אלא שמקרב אותי אליו.
או יאמר דרך שני באומרו מלאתי אחרי ה' והוא בהזכיר מאמרנו בביאור התורה כי באומרו וישיבו אותם דבר ואת כל העדה כי ייחדו דבר למשה ולאהרן וזהו וישיבו אותם דבר ואח"כ ואל כל העדה דבר אחר ופירש מה שייחד למשה היה באנו אל הארץ אשר שלחתנו שהיא ארץ הנגב שהיא פסולת ארץ ישראל שכולה טרשים ואין צ"ל שאר מקומות שהם זבת חלב ודבש כי אם גם זבת חלב ודבש היא עם היותה פסולת וזה פריה כי משם היא ומה גם שאר הארץ והנה כל זה הוא טוב למראה עינים אך סובל גם פירוש אחר שהיה עם לבבם וכמ"ש ז"ל מה פירותיה משונים כך ענייניה משונים ואפילו במה שסיימו יאמרו אפס כי עז העם וכו' לא גזרו אומר שעל כן לא יוכלו לה כי אפשר להשלים ולסיים לומר ועכ"ז עלה נעלה וירשנו אותה או לגמור בהפך והם הניחו הגזרה היולית.
ועל כן מה עשה כלב בא אחריהם ומלא את דבריהם וזהו ויהס כלב את העם אל משה כלומר השתיק כלב את העם שלא יסיימו ברעה ויניחוהו לסיים והנה זה היה אפשר לו לעשות בדבר אשר ייחדו לומר אל משה וזהו ויהס כו' אל משה ועשה כמסיים דבריהם יאמר עלה נעלה וירשנו אותו לומר שסיום אומרם אפס כי עז כו' הוא שעכ"ז עלה נעלה וירשנו כי מי הוא שהיה עמנו שעלינו לא נזוקנו יהיה עם כלנו שנעלה וכו' וזהו עלה גם נעלה וירשנו אך במה שדברו אל כל העדה לא היתה תקנה לבא אחריהם ולתקן דבריהם כי הנה אל ישראל הסירו מסוה הבושה ודברו דבה רעה מפורשת מה שלא ערבו אל לבם לעשות כן במה שייחדו לאמר למשה וזהו ויוציאו דבת הארץ אל בני יש' לאמר שהוא כי במה שהיה אל בני ישראל לאמר ולא למשה לבדו הוציאו דבה מפורשת הארץ אשר עברנו כו' וענין זה יאמר פה על הסדר והוא כי במה שדברו אל משה יש שני חלוקות א' תחלת מאמר' באנו אל הארץ וכו' וזהו פריה. חלוקה שנית והיא אפס כו' והנה החלוקה הראשונה גם כלב היה מדבר כהם אלא שהוא כיון לשבח והם לגנאי מה פירותיה משונים כו' ומאומרם אפס כו' הם המדברים לבדם אלא שבא היא אחריהם ומילא את דבריהם לטובה כמדובר ועל זה ויהס כו' וזה יאמר פה ואשב אותו דבר שהו' מה שהשבנו אותו שייחדנו למשה לאמר והנה דבורי היה כאשר עם לבבי והוא מה פירותיה משובחות כך ענייניה כו' כלומר מה שאין כן הם כי לא כן לבם כי אם מה פירותיה משונים והנה זה היה בתחלת דבורם אך אח"כ ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם שהוא באומר' אפס כי עז הע' כו' ואנכי מה עשיתי אז באתי אחריהם למלא את דבריהם כמסיי' מאמר' כמדובר באמר' עלה נעלה וירשנו אותו וזהו ואנכי מלאתי אחרי ה' כי מלאתי את דבריהם לא אחרי רוע לבם כי אם אחרי ה' טרם ימלאו הם דבריהם ויגמרו אומר כי על כן לא יוכלו לה ואמר כי גם משה החזיק לו טובה על זה כי וישבע משה כו' ואמר כי מלאתי אחרי ה' שהוא כמדובר שמלא את דבריהם אחרי ה':