פרק י · פסוק יד
והנה ארז"ל כי ג' עמד' לה' חמה משה ויהושע ונקדימון בן גוריון והן אמת כי של משה לא פירש באיזו מלחמה היתה אם בשל עמלק או זולתו ובאיזה זמן שהיה מה' יצא הדבר מעצמו כי לא נמצא ששאל או גזר משה על המאורות אך של יהושע היה ע"י דבור שדבר לה' יקים דברו אשר יגזור על השמש או הירח כמו שכתבנו על אומרו אז ידבר יהושע כי לא התפלל רק דבו' בלבד ואח"כ גזר ואמר שמש בגבעון כו' אך נקדימון בן גוריון היה ע"י תפלה ובקשת רחמים והנה אין ספק כי יותר חייב על זה יהושע אליו יתב' ממשה ונקדימון כי של משה הוא ית' עשה ולא לעשות רצון משה רק לפי צורך השעה ונקדימון היה ע"י תפלה אך יהושע היה ע"י דבור בעלמא שדבר לה' וז"א ולא היה כיום ההוא לפניו במש' ואחריו בימי נקדימון בן גורין והוא כי לא כנקדימון שהוצרך להתפלל כי אם לשמוע ה' בקול איש שהיה דבור בלבד כמדובר וגם יותר משל משה כי אז היה לפי צורך השעה אשר גזר' חכמתו ית' מה שאין כן ביהושע פה כי הלא ה' נלחם לישראל והוא ית' היה יכול להומ' ולאבדם רגע א' מבלי עכב שמש וירח עד יקום גוי אויביו ע"י עצמם באופן כי לא היה רק כדי לשמוע בקול יהושע כי עשות רצונו חפץ וזהו כי ה' נלחם לישראל: