פרק ט · פסוק טו
ויעש להם כו'. בכלל או' ויכרות להם ברית היה שעושה להם שלום. ועוד מה זה לשון עשייה. ועוד למה נשבעו להם הנשיאים והיה די ברית יהושע. ועוד אומר ולא הכום בני ישראל לא ימנע או היה מן הדין להכותם או לאו אם היה מן הדין מה להם משבועת הנשיאים הרי גם על השבועה היה הדין להכותם ואם אינו מן הדין למה רצו להכותם. ועוד למה תלה הדבר בישראל ולא ביהושע וגם למה תלה מה שלא הכום על דברת שבועת הנשיאים ולא על ברית יהושע:
אך הנה כתבנו למעלה כי הודיעונו רז"ל כי שלשה כתבים כתב יהושע א' הרוצה להשלים ישלים כו' וכתבנו שלא ניתן רשות זה רק למשלימים בראשונה לא אחר מלחמת יריחו והעי באופן שע"י כן לא מצאו אלו מקום להשלים אם לא ע"י ערמה:
ונבא אל הענין והוא כי לא יבצר מיהושע היותו מסתפק בדבר אם קרובים או רחוקים המה על כן מספק ראה לעשות לפנים מן השורה ע"י הכנעתם והוא לו יונח שמארץ כנען הם עשה להם שלום כי גם שלא היה ראוי לקבלם על שלא באו מתחלה להשלים כאשר כתב להם יהושע עשה להם שלום שהוא מעשה חדש אשר לא יעשה לזולתם וזהו ויעש להם שלום וע"י כן מצא מקום להתיר לכרות להם ברית בל יעבור על פסוק פן תכרות ברית ליושב הארץ ועל לא תחיה כל נשמה כי כאשר אם היו משלימים מתחלה לא היו עוברים אם מתחלה היו עושים הסכימה דעתו לאלו על ידי הכנעתם זו להשלים אתם וע"י כן כרת להם ברית ועדיין הנשיאים הוסיפו יותר כי וישבעו להם נשיאי העדה ושמא תאמר מה צורך היה אל שבועת הנשיאים שבקשו שישבעו להם לז"א הנה ויהי מקצה שלשת ימים כו' וישמעו כי קרובים הם כו' ומה שלא הכום בני ישראל לא היה רק על כי נשבעו להם נשיאי העד' בה' שאל"כ ברית שכרת יהושע לא היה מספיק לימנע מלהכותם וא"כ מזה תבין כי הטיבו אשר עשו להשביעם כי ברית יהושע לא היה בשבועת ה' רק כדרך כורתי בריתות ועל כן מבלי רשיון יהושע היו מכים אותם כי יחם לבבם על ערמתם אך לבקש שבוע' מיהושע לא ערבו אל לבם: