אור ברסלב

מראות הצובאות על יהושע

פרק ט · פסוק ו

פסוק ד

וילכו אל יהושע ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ונלאים הרבה על כן לא תאחרו מליישב לבנו כי אם ועתה בלי מיתון כרתו לנו ברית והיה טרם תגלה ערמת' והנה יהושע ראה פתיות בדבריהם כי אמר אם רחוקים הם הרבה אין לנו חלק אצלם מה להם לבא לבקש מאתנו לכרות ברית כי מה לנו עמהם על כן חשש לערמה ולא השיב להם כלום אך איש ישראל השיבו ואמרו אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית והוא כי איש ישראל הנז' פה ולא נאמר בני ישראל הם הנשיאים בעדה כי לשין איש או אנשים שבמקרא הוא לשון חשיבות אלא שאמ' לשון יחיד על, כי נתאחדו בתשובתם ויתכן כי הם חשבו כו לא על הבאים לבדם היתה השאלה כי, אם על כל שאר העם הנשארים מהם בארצם ועל כן השיבו אולי בקרבי אתה יושב כי לא על הבאים היתה התשובה כי אם על היושבים במקומם בחשב' שעדיין כתב ששלח יהושע הרוצה להשלים ישלים עדיין היה מועיל אך לא לבאים אח"כ שהם יושבים במקומם כי אם לבאים עתה גם שיהיה מעם הבאים.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה