פרק ה · פסוק יג
ויהי בהיות יהושע ביריחו וכו' ראוי לשים לב על מה זה בא מלאך הלז כי הנה מאמרם ז"ל שאמר אמש בטלתם תמיד של בין הערבים עכשיו בטלתם תלמוד תורה הנה אין מזה דבר בכתוב. ואם כדעת המפרשים לבשרו לא בשרו דבר. ועוד מה ענין הודיענו שהיה יהושע ביריחו. ועוד למה הלך יהושע אליו והוא מסתפק אם לצריו היה בא לעזור ולא פחד פן יכנו בחרבו הקשה שבידו. וגם מה ענין שאלתו הלנו אתה וכו' האם הי' לצריו אין זה כ"א שנסתפק אם הי' שרו של מלך כנען והיתכן יעלה על רוחו שלא הפיל יתברך את שרו של כנען כבר כענין יפקוד ה' את צבא המרום. ועוד מה השיב לו לא כי אני שר צבא ה' ועתה באתי מה חדש לו באומרו עתה באתי והי' לו לאמר לו מיד של נעלך וכו'. ועוד כי הראוי יאמר לו ענין המלחמה ולא שישלוף נעלו כי אינו ענין עצמיי. ועוד איך מתקשר לזה אומר ויריחו סוגרת ומסוגרת וכו' ועוד אומר ויאמר ה' אל יהושע ראה נתתי בידך וכו' כי אין זה הדבר הנראה לעין לומר ראה:
והנה ארז"ל בתנחומא כיון שאמר לו הלנו אתה התחיל צועק מתחת צפורני רגליו אמר לו ב' פעמים באתי להנחיל את ישראל באתי בימי משה רבך ודח' אותי וכו' וגם שאין אנו זזים מפשט כי הלא בימי משה לא בא כ"א שהקב"ה אמר למשה מלאכי ילך לפניך ולא רצה משה אך לא בא בפועל אלא עתה אבל ננקוט מיהא הדברים שמלאך הזה הוא מלאכי האמור בפרשה הנה מלאכי ילך לפניך הוא מטטרון ששמו כשם רבו שעליו נאמ' כי שמי בקרבו:
ולבא אל הענין נזכיר ענין ידוע מרז"ל כי המלאך הלזה שהוא שרו של עולם נקרא נער והוא האומר נער הייתי גם זקנתי כו' מצורף לזה כי יש לו שייכות עם יהושע הנק' נער כד"א ויהושע בן נון נער. ונבא אל הענין והוא כי גם שבימי משה אמר לו הוא ית' שישלחנו ומשה לא רצה עתה בימי יהושע שלמטה ממשה והוא נער ממדרגתו ע"כ נשתלח עתה ולהוראת כי ליהושע שהוא דוגמתו בידו תנתן הארץ כי חרבו שלופה על כל הגוים ההם וזהו בהיות יהושע ביריחו הקשה ליכבש וישא עיניו וירא איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו כי היו שני דברים שלא הי' קרב אל יהושע כ"א עומד נצב לקראתו במקומו והוא לנגדו אז דן בשכלו כי אין זה אלא חרב של שלום שע"כ הי' עומד ע"כ ערב אל לבו ללכת אליו ואז אמר לו הלנו אתה כלנו להצילנו אתה בתמיהא כלומר לא אתה המעותד לזה כ"א הקב"ה כאשר נאמר ע"י משה ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם אם לצרינו להכות בם או להכניעם וגם זה בתמיה כלומר כי גם זה אינו ע"י מלאך כי לא היה המלאך רק לשמיר' בדרך אך הוא יתברך בעצמו הלוחם ומפיל האויבים כד"א הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך כלומר בלבד אך לא להפיל האויבים כי אם ואיבתי את אויביך וצרתי את צוררך וזהו כמתמיה או' אם לצרינו אז ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי כלומר מטטרון נער דוגמתך שאתה נער שר צבא ישראל וע"כ עתה באתי כי בימי משה שהי' למעלה מגדר זה לא באתי אך עתה בזמנך באתי:
או יאמר אל תדחנו כי תהי' זה חרפה לי מאש' הי' בימי משה כי אז דחה אותי טרם בואי אך עתה כבר באתי בפועל אז ויאמר מה אדוני מדבר אל עבדו כלומר מכיר אני כי איני כמשה כי אני כעבד לך בערכו כי איני דוח' אותך וזהו מה אדוני מדבר אל עבדו אז ויאמר שר צבא ה' כי' של נעלך כולי לומר אשר תמהת הלנו אתה כלומר כי אין הצלתכם וגם לא הפיל השרי' נתון לי כ"א לה' האמת אתך כי הנה השכינ' היא אשר באה ואני שר צבא מרכבת' והיא העיקר והיא תעש' את הכל וזהו של נעלך כלומר כי אתך השכינה במקומך ולכן של נעלך כי המקו' אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא כי שרת' בך שכינה נמצא מקומך שעתה עומד בו שם השכינה כלומר ומזה תעש' עיק' כי היא אשר תעש' את הכל ויעש יהושע כן כי האמין כי כן הוא והנה עתה חל עליו חובת ביאור א"כ למה נתראה אליו המלאך ההוא ע"כ פירש ואמ' כי הנה יריחו סוגרת במציאו' וגם מסוגרת מפני בני ישראל שאין זכות' בלי זכות יהושע מספיק ליכבש כ"א ע"י נס ע"כ ויאמר ה' אל יהושע ראה נתתי בידך וכו' לומר ראה המלא' הזה אשר הראיתיך הוא כי בו תדע כי ביד' נתתי את יריחו כי זה דוגמתך כי זה נקרא נער ואתה כן ויהושע בן נון נער והראתי לך כי חרבך שלופה כי אתה בזכותך הכובש ומנחיל אך לה' התשוע' ולא למלאך כי לא בא אלא להוראה זו: