פרק ה · פסוק יא
ויאכלו מעבור וכו' הנה אומרו מצות וקלוי ירא' לבלי צורך כי מי לא ידע שלא יאכל חמץ בפסח ואם אמר מצות למה אמר קלוי והנה בגמ' הקשו איך הקריבו העומר מעבור הארץ והלא קצירכם אמר רחמנא ולא קציר נכרי ומתוך המשא והמתן מסיק דבעשור לחדש שנכנסו עדיין לא בא השלי' ביד נכרי ובחמשה יומי נתמלאת התבואות ונגמר' כי ארץ צבי כתיב ואפשר כי אין חסר מהכתוב כלום שאמר ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח כלומר ולא מקודם שהוא עד הקריב העומר ושמא תאמ' והלא הוא קציר נכרי לז"א מצות וקלוי בעצם היום הזה לומר כי בעצם היום הזה היו שני מיני' בתבוא' אחד שנתבשלה כל צרכה התבוא' עד עשות ממנה מצות שנגמרה התבואה ונקצרה ונטחנה ונאפית מצות בזמן שהי' ג"כ קלוי שהיא תבואה לחה שעדיין לא נגמרה וקולין השיבלים באש והיות עדיין זמן קלוי הוראה שמה שנגמרה ונעשית מצות הי' משפע נסיי אשר בארץ הצבי שבימים מועטין נתבשלה ונגמרה מהתבואה בקרב ימים באופן שקרב העומ' בהיו' גידול התבואה ביד ישראל: