פרק א · פסוק יג
וזה מאמר יהושע אליהם זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה כו' לומר זכרו כי אשר צוה משה שהוא שתעברו כל חלוץ למלחמה לפני אחיכם לא היה ראוי להיות מבטח ישראל בכם כ"א כדי לאמר שעי"כ ה' אלקיכם מניח אתכם שעושה לכם נחת רוח ונתן לכם את הארץ הזאת אשר בחרתם לומר שאל"כ אלא שהייתם חפצים בארץ כנען לא היה מצוה לכם דבר ולא תעברו חלוצים כי לא בכם הבטחון חלילה והענין הוא כי נשיכם וכו' ואתם תעברו חמושים כלומר כי לעוברים חמושים תחשבו ולא ללוחמים על כי כל אשר תפילום חללים הוא יתברך העושה כי עם הרוג תהרגו ואדרבא דעו כי נהפוך הוא כי אחיכם כל בית ישראל הבלתי עוברים חמושים זכותם תעמוד כי הם הרבים וזכותם הוא העיקר ואתם תחשבו כעוזרים בעלמא להם וזהו ועזרתם אותם כלו' עזר בלבד וזה עד אשר יניח ה' וכו' שהוא עד אחר כיבוש וחילוק ואז וירשתם אותה כו' והוא כי ירושה אין לה הפסק ומתנה יש לה הפסק כנודע משורת הדין ובזה יאמר הנה משה נתן לכם מאז ובניתם ערים אך עדיין אפשר יהיה הפסק אם לא תקיימו התנאים אך אם תקיימו תהיה כירושה שאין לה הפסק וזהו ואתם תעברו וכו' ועי"כ וירישתם אותה כי תהיה ירושה מה שעד כה הוא אשר נתן לכם משה שהיא מתנה שיש לה הפסק נמצאת עושים על ידי קיום התנאי מהמתנה ירושה: