אור ברסלב

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

מבן המחבר

ואלה דברי בן המחבר, אשר לכבוד אביו מדבר:

דף יח.

מתניתין השוחט מתוך הטבעת כו' עד סוף הענין הרא"ש בסוגי' זו הביא דברי רש"י שכתב בפ' השוחט דף ל' ע"ב ד"ה תיקו כו' שכתב דהגרמה אפילו במיעוט בתרא פסול ונתן טעם לדבר משום דמספקא לן דילמא סבירא לן כרבנן טרופאי דמטרפא בכל חדא מינייהו ועבדינן לחומרא והרא"ש הקשה על רש"י בסוגי' זו דהשוחט מתוך הטבעת וז"ל ותימא הוא מה ספיקא שייך בשחט שני שלישים והגרים שליש דאף ללישנ' דרב הונא דמוקי פלוגתיי' בששחט שני שלישים והגרים שליש הא פסקו רב ושמואל כר' יוסי ב"ר יהוד' וליכא מאן דפליג עליי פ"ק דחולין סי' מ' כתב שרש"י ז"ל הפריז של"ה יז זה ג"כ הכי ולי נראה ליישב דברי רש"י דהנה הפלתי בסי' כ' ס"ק א' הקשה קושי' עצומה על רש"י ז"ל דבפ"ק דחולין דף י"ח בסוגי' דהשוחט מתוך הטבעת מביא רש"י דברי האית דמפרשי דבכל הטבעות חשיב הגרמה וכו' ודחה להך פירוש מכח התוספתא ובמס' ב"ק דף צ"ט ע"ב בהאי אגרומתא דאתא לקמי' דרב וטרפי פי' רש"י מגרומתא שחט מתוך אחת הטבעות והגרים חוץ בין טבעת לטבעת וכו' וזהו כפי' האית דמפרשי שדחה רש"י בחולין וא"כ דברי רש"י סותרין זה את זה ונלע"ד ליישב דהנה לכאורה קשה קושיי' עצומה על רש"י דבדף י"ט אמרינן ר"ה משמי' דרב אמר הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש כשרה ורב יהודה משמי' דרב אמר שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשרה עכ"פ לתרווייהו לא אמר רב דבעי ע"פ כולה אלא ברוב סגי ובב"ק דף צ"ט גבי מגרומתא דטרפא רב כ' רש"י דטעמי' משום דמספקא לי' הלכתא כמאן אי כרבנן אי כריב"י דהתם שייר מלא חוט ע"פ רובא רק דלרבנן בעי ע"ש כולה ולכך טרפי' רב וא"כ לפי' רש"י בב"ק יסתרו דברי רב אהדדי ויש ליישב קושי' זאת דהנה התוס' בד"ה שחט ופגע בו נקב כו' מחלקים דלכך שחט ופגע בו נקב טריפה לרב יהודה משום שהוא במקום שחיטה משא"כ שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש דכשר לר"י משום דהגרמה הוא שלא במקום שחיטה ע"ש במהרש"א והשתא מתורץ קושי' זו דאף לדעת רש"י נאמר כן דלא יסתרו דברי רב אהדדי דהא דמכשיר רב לר"ה בהגרים שליש ושחט שליש וכו' ולר"י בשחט שליש והגרים שליש וכו' משום דאמוגרמת דשיפוי כובע קיימי כדפי' רש"י שם וזהו שלא במקום שחיטה משא"כ בב"ק באגרומתא דטריף רב ההם מיירי בשחט מתוך אחת הטבעות והגרים חוץ בין טבעת לטבעת כדבפי' רש"י שם וזהו במקו' שחיטה לכן שפיר מספקא לי' לרב דילמא כרבנן דבעי ע"פ כולה ולפי דברינו מיושב ג"כ הא דפי' רש"י בב"ק שהגרים בין טבעת לטבעת ולא מפרש כפשוטו שהגרים למעלה מטבעת הגדולה ועיין בפלתי שם שהקשה כן ובאמת ניחא דאי מיירי בהגרים למעלה מטבעת הגדולה שאינו מקום שחיטה ואפ"ה טריף רב א"כ יסתרו דברי רב אהדדי כנזכר לעיל לכן פי' רש"י שהגרים בין טבעת לטבעת שהוא מקום שחיטה הנה המהרש"א הקשה על הא דכתב רש"י בד"ה הכי קאמרי הלכה כו' וללישנא אחרינא כו' ובהגרים היכא מצי לאכשורי הא וודאי לא שחיט רובא וז"ל ויש לדקדק ומאי קושי' דאימא דלהכי מכשיר ריב"י בברייתא משום דס"ל דרוב הטבעת הוי רוב הקנה עכ"ל ונ"ל ליישב קושי' זו דהנה יש להקשות על רש"י שכתב וללישנא אחרינא דפרישנא לעיל מפרש לדרב ושמואל הכי כו' ואח"כ דחה דבריהם ובהגרים היכא מצי לאכשורי הא וודאי לא שחיט רובא הלא כבר דחה רש"י דברי האית דמפרשי במתניתן מכח התוספתא ולמה הוצרך להביא דבריהם פעם שנית ולדחות אותם וכדי ליישב קושי' זאת נלע"ד לומר דבאמת לפי מה דמפרשי האית דמפרשי לדרב ושמואל דבשאר טבעות לא אמר ריב"י שאם חתך רובו בתוך הטבעת והגרים ויצא מודה דפסול דרוב הטבעת לא הוי רוב הקנה א"כ לק"מ מהתוספתא דהא דדייק רש"י מהתוספתא מדקתני מן הטבעת ועד הריאה ש"מ בטבעת הגדולה שהיא ראשונה קאמר וא"כ טבעת סתמא הוא טבעת הגדולה וע"כ הא דקתני במתני' השוחט מתוך הטבעת כו' טבעת הגדולה קאמר מ"ל דבאמת טבעת הגדול' קאמר ולהכי נקט כן משום דבזה דוקא פליג ריב"י אם שייר מלא חוט ע"פ רוב הטבעת ובאמת בין למעלה מטבעת הגדולה ובין למטה מטבעת הגדולה צריך לשייר מלא חוט ע"פ רובא דהיינו כשיצא חוץ מטבעת הגדולה למטה והגרים בין טבעת לטבעת אבל בשאר טבעת לא מהני לריב"י רוב הטבעת אלא רוב הקנה ולהכי לא נקיט פלוגתיי' בשאר טבעות דרצה לאשמועינן כחא דהיתירא ורבותא לריב"י דאפי' רוב הטבעת מהני וזהו דווקא בטבעת הגדולה וכן הא דדייק רש"י מדקתני סמוך לראש בתוספתא ג"כ מ"ל הכי דהא בתוספתא קתני מצות שחיטה מן הטבעת ועד הריאה ואם כן עד הריאה הם גם כן שאר טבעו' לכן קאמר ע"ז שייר בה כחוט סמוך לראש דהיינו טבעת הגדול' שהוא סמוך לראש בזה סבר ריב"י דמהני רוב הטבע' אבל בשאר טבעו' לא מהני לריב"י רוב הטבע' אלא רוב הקנה דוקא והשתא לפי מה דמפרשי האית דמפרשי לדרב ושמואל לק"מ מהתוספתא ואף לפי האמת דמסקינן דרב ושמואל פליגי עלי' דריב"י בחדא וא"כ עכ"פ אמר ריב"י השוחט בשאר טבעות והגרים שחיטתו כשרה מ"ל דטעמו הוא לפי האמת דמפרשי משום דסבר דיציאה דשאר טבעות לא חשיב הגרמה ולהכי הוצרך למנקט פלוגתיי' דוקא בטבעת הגדולה ולעולם לרבנן אף בשאר טבעות שייך הגרמה לכן הוצרך רש"י להקשות קושי' אחרת על האית דמפרשי ובהגרים היכא מצי לאכשורי הא וודאי לא שחיט רובא וכו' וא"כ דחה רש"י דברי האית דמפרשי ממ"נ או דקשי' מתוספתא ואם לא קשה מתוספתא כנזכר לעיל מ"מ קשה בהגרים היכא מצי לאכשורי וכו' והשתא מתורץ קושי' מהרש"א שהקשה דאימא להכי מכשיר ריב"י בברייתא משום דס"ל דרוב הטבעת הוי רוב הקנה דאי טעמי' דריב"י משום דגם בשאר טבעות הוי רוב הטבעת רוב הקנה א"כ שפיר מצי למתנא פלוגתיי' גס בשאר טבעות ולמה נקט בתוספת' סמוך לראש ועפ"ז נ"ל ליישב ג"כ דברי ר' זירא דהנה ר' זירא דאכל מוגרמת דרב ושמואל ואמר מאן אמרה יוסף בר חייא מכ"ע גמיר יש לתמוה עליו אם הוא לא שמע מרב ושמואל כן האיך מכחיש דברי רב יוסף בלי טעם דאמר דרב ושמואל אמרו כן ואף דהבריית' דריב"י מסייע לי' מ"מ הא רב יוסף אמר דרב ושמואל לא סברי כוותי' וגס דברי רש"י הם לכאורה מיותר שכתב בד"ה מכ"ע גמיר ושמא שמע דבר מפי אחר שלא דקדק בדברים כמו שנאמרו והול"ל בקצרה כמ"ש תוס' כלומ' לא שמעה מרב ושמואל ונלע"ד דהי' לר"ז על מה לסמוך והי' סבר דשמע השומע בדברי רב וטעה והי' קשה לר"ז הך מגרומתא בב"ק דטריף רב ופטרי לטבח מלשלומי דמי במאי קא מיירי אי מיירי בהגרים למעלה מטבעת הגדולה הא רב יוסף אמר דרב אמר הלכה כריב"י בטבעת הגדולה ואמאי טריף רב ואי דלא שחיט רובא לא הו"ל לפטרו לטבח מלשלומי דהא מזיק בידים הוא ואי דשחיט בתוך שאר טבעות ומש"ה טריף רב לפי שאינו מקום שחיטה וכדברי רב יוסף לא הו"ל לרב לפטרו לטבח דהא לא שחיט כלל במקום שחיטה אע"כ דמיירי דיצא מטבעת הגדולה ולמטה והגרים בין טבעת לטבעת וכפי' האית דמפרשי וא"כ שפיר מספקא לי' לרב אי הלכה כריב"י אי כרבנן לפי שהוא במקום שחיטה וכמ"ש לעיל לכן אמר ר' זירא יוסף בר חייא מכ"ע גמיר כלומר שיש טעות בכאן דמאן דחזי מוגרמת דטריף רב שם והי' רואה שהשוחט לא יצא כלל למעלה מטבעת הגדולה ואפ"ה טריף רב זה הי' סובר דטעמי' דרב הוא משום דבשאר טבעות אינו מקום כשר לשחיטה כדקאמר רב יוסף ובוודאי שחט השוחט בתוך שאר טבעות ובאמת לא כן הוא אלא שהגרים בין טבעת לטבעת וכפי' האית דמפרשי ולכך טריף רב וזהו כוונת רש"י שכתב ושמא שמע דבר מפי אחר ר"ל רב יוסף גופי' לא שמע מרב ושמואל אלא מפי אחר ואותו אחר לא דקדק בדברים כמו שנאמרו וזהו ג"כ טעמא של ר' זירא שמכחיש דברי רב יוסף דסבר דבדברי רב הוא טעות כמו שכתבתי וגם שמואל סבר ר' זירא דלא הי' אומר כן דהא רב נחמן תלמיד דשמואל הי' ואומר ר"ז משמי' דרב נחמן מוגרמת כשרה היוצא מדברינו דר"ז סבר דהפי' דמתניתן השוחט מתוך הטבעת הוא כפי' האית דמפרשי דבאמת בשאר טבעות פליגי ג"כ ריב"י ורבנן רק דמתניתן נקט הטבעת סתמא דהיינו טבעת הגדולה משום רבותא דריב"י כנ"ל ובאמת פליגי אפילו ביצא מן הטבעת הגדולה ולמטה והגרים בין טבעת לטבעת דלרבנן בעי דוקא כולה בתוך הטבעת ולריב"י מהני רוב טבעת הגדולה וכן התוספתא לא קשיא לר' זירא דהא דנקט סמוך לראש ר"ל ג"כ טבעת הגדולה ופליגי בין למעלה ובין למטה ונקט כן סמוך לראש לאפוקי שאר טבעות דבזה לא מהני לריב"י רוב הטבעת דרוב הטבעת לא הוי רוב הקנה לריב"י ובברייתא דאריב"י השוחט בשאר טבעות הואיל ומקיפות את רוב הקנה שחיטתו כשרה מיירי בלא הגרים ואתא לאשמועינן דשאר טבעות הוי מקום שחיטה ולאפוקי מדרב יוסף ורב ושמואל לא פליגי עלי' וא"ש הכל על נכון והא דדחה רש"י דברי האית דמפרשי היינו שרצו לפרש כן לדרב ושמואל אליבא דרב יוסף וזה א"א לומר כן דקשה ממ"נ כנ"ל אבל ר"ז לא סבירא כלל לדרב יוסף ומפרש שפיר כפי' האית דמפרשי בפלוגתא דריב"י ורבנן והשתא מתורץ קושי' הפלתי דרש"י בב"ק פי' כן אליבא דר"ז משום דבגמרא שם משמע כן דמספקא לי' לרב אי כריב"י ואי כרבנן לכן פי' רש"י שם כדסבר ר' זירא הכא וזהו כוונת רש"י שכתב מגרומתא שחט מתוך אחת הטבעות והגרים חוץ בין טבעת לטבעת פי' או ששחט בתוך שאר הטבעות והגרים בין טבעת לטבעת או ששחט בטבעת הגדולה ויצא למטה בין טבעת לטבעת ושייר מלא חוט ע"פ רובה וריב"י מכשיר לי' במלא חוט ע"פ רובה פי' דאי שחט בתוך הטבעת הגדולה והגרים למטה ממנו מהני מלא חוט ע"פ רובה לריב"י ואי מיירי ששחט והגרים מתוך שאר טבעות צריך שישחט עכ"פ רוב הקנה רק דרש"י נקט לשון הגמרא דריב"י מכשיר לי' במלא חוט ע"פ רובה משום טבעת הגדולה דבזה מהכי רוב הטבעת והשתא מתורץ קושי' הרא"ש דשפיר כתב רש"י דדילמא סבירא לן כרבנן טרופאי והרא"ש הקשה הא רב ושמואל אמרי הלכה כריב"י וליכא מאן דפליג עלייהו ולדברינו ניחא דכוונת רש"י הוא עכ"פ בנדון כזה היכא ששחט למטה מטבעת הגדולה והגרים בין טבעת לטבעת וזה מקום שחיטה ורב מספקא לי' בזה אי כריב"י אי כרבנן לכן אנן נמי מספקא לן דלמא סבירא לן כרבנן טרופאי:

בדרך אחר נראה לי ליישב קושית הרא"ש והוא יותר נכון דהנה הרשב"א בחידושיו הקשה לקמן דף ל' ע"ב בד"ה החליד במיעוט סימנין כו' על דברי רש"י אלו דע"כ שחט שני שלישים והגרים שליש כשרה דהא לא אשכחן בהאי סוגיא מאן דפליג בהא אלא מאן דסבירא לי' דכולה גרגרת בעי ולית לי' מתניתן דרובו של אחד כמוהו ואנן במתניתן קיי"ל עכ"ל ונראה לי ליישב קושית הרשב"א דהנה רש"י כתב כאן בדף י"ח בד"ה מלא חוט כו' אע"פ שנשחט רוב הקנה במקום שחיטה פסלי רבנן הואיל וגמרו בפסול עכ"ל נראה מדבריו מדלא כתב דרבנן ס"ל דלא מהני רובא אלא וודאי דסבר דאף רבנן מודו דאם שחט רוב הקנה והלך לו דכשרה דברובא מתכשרא אלא דהכא כיון שגמרו בפסול מגרע גרע וכן כתב הריטב"א לקמן בדף י"ט בד"ה אמר ר"ה אמר רב אסי וכו' ע"ש וקשה לי לפ"ז על הגמרא לקמן דף י"ט דאמר לי' רב יוסף דילמא הך רובא של א' כמוהו רבי יוסי בר יהודה קתני לה אמאי לא הקשה בפשיטו דמתני' דרובה של א' כמוהו אין ראי' דהתם מיירי היכא דשחט הרוב והלך לו אבל במתניתן דהכא כיון ששחט יותר מגרע גרע הואיל וגמרו בפסול לכן סברי רבנן דפסול ונ"ל ליישב דרב יוסף לא הי' יכול להקשות כן לרב חסדא דהא רב חסדא הקשה אדרבה לימא מר איפכא וכו' וא"כ כיון דעכ"פ מצינו דברובא מתכשרא שפיר הקשה לרב אסי מנ"ל להמציא סברא זו ולעשות פלוגתא בזה ולומר דרבנן סברי דהכא כיון שגמרו בפסול גרוע לכן לא הקשה רב יוסף אלא דלמא ריב"י קתני לה אבל רש"י פי' באן לפי האמת דרש"י סובר דלמסקנא קיי"ל כל"ק דרב אסי כנראה מדברי רש"י לקמן דף ל' ע"ב בד"ה תיקו כו' שכתב אפילו שחט ב' שלישים והגרים שליש קיי"ל דעריפה ע"ש ואליבא דרב אסי מצינן למימר שפיר דאין אנו צריכין לומר דרבנן פליגי על הך מתניתן דרובו של אחד כמוהו דאף רבנן מודו דרובא מהני רק היכא ששחט רובו והלך לו אבל הכא גרע כיון שגמרו בפסול והנה ראיתי במעדני מלך דף קמ"ג ע"ב שכתב וז"ל ושייר מלא חוט ע"פ כולה פירש רש"י שלא הטה כו' עד שגמר כל הטבעת והיינו כל"ק דר"ה אמר רב אסי דקאמר מחלוקת בששחט ב' שלישים והגרים שליש ודתנן רובו של אחד כמוהו ריב"י היא עכ"ל וזה ליתא וכמ"ש הוא עיקר והשתא מיושב קושי' הרשב"א דאף דקיי"ל כהך מתניתן דקתני רובו של אחד כמוהו מ"מ מצינו למימר כרבנן טרופאי דאף הם מודים בזה היכא דשחט רוב והלך לו דכשרה רק היכא דגמרו בפסול סברי דגרע ופסול ולפ"ז מתורץ קושית הרא"ש דרב פפא דבעי החליד במיעוט סימנין מהו וכן בדף ל"ב ע"א דבעי רב הונא ברי' דרב נתן שהה במיעוט סימנין מהו פירש רש"י בכולהו דמיבעי' להו במיעוט בתרא לאחר ששחט רובא בהכשר מי אמרינן הא אישתחיט שפיר ברוב סימנים או דילמא כיון דהדר וגמרו כולה חדא שחיטה היא וא"כ לשיטת רש"י דמדמי לזה גם הגרמה לא קשה מידי קושית הרא"ש דאף דרב ושמואל אמרו הלכה בריב"י דברובא מתכשרא הא ע"כ רב פפא ורב הונא ברי' דרב נתן לא ס"ל הכי ומבעיא להו אי גרע כיון דגמרו בפסול ועיין במבוא התלמוד לר' שמואל הנגיד ז"ל שכתב אמוראי קמאי ובתראי חולקים הלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך וא"כ קיי"ל כאמוראי בתראי שהם רב פפא ורב הונא ברי' דרב נתן דלא ס"ל כרב ושמואל לכן כתב רש"י שפיר דמספקא לן דילמא סבירא לן כרבנן טרופאי ודוק:

רש"י בד"ה אבל בשאר טבעות כו' אבל לשווי' מקום כשר לשחיטה לא אמרי' רובא ככולה עכ"ל לכאורה קשה אף אם שאר טבעות אינו מקום שחיטה מ"מ ליתכשר כיון שחותך עכ"פ רוב הקנה או כולו דהא חותך ג"כ הקרום שבתוך הטבעת המכסה אותו בפנים הנקרא קנה ויש ליישב דבשלמא אם שאר טבעות הוא מקום שחיטה אף שרוב הטבעת הוא אינו רוב הקנה מ"מ כשר הוא כשחותך רוב הקנה כיון דדרך שחיטה בכך מה שאין כן אם שאר טבעות אין מקום שחיטה הו"ל פסוקת הגרגרת דזה ידוע שאין יכול לחתוך רוב הקנה עד שחתך תחלה רוב הטבעת והו"ל פסוקת הגרגרת ברובה שהיא טריפה וק"ל:

דף יח:

תוס' בד"ה או דילמא כו' עיין בחידושי רשב"א שתי' ב' קושית הראשונות שהקשו תוס' על רש"י ז"ל לפי הגרסא שהי' לפניו וכן מצאתי גירסא זו בהריטב"א ובחי' הר"ן וכך היא אמר רב פפא משמי' דרבא שייר בחיטי כשרה ורב אחא ברי' דרבא אמר טריפה וז"ל הרשב"א ולפיכך נראה דהאי איתמר דקאמר הכא בתר האיבעי' תשובת השאלה היא ולומר דמפלוגתא דרב פפא ורב אחא ברי' דרבא שמעינן לה דע"כ רב פפי ורב פפא בודאי פליגי דהא רב פפא מכשיר משמי' דרבא אפילו בפגע ונגע אלא רב אחא סתמא לא פליג אאבוהו ואי לאו דשמעי' לאבוה דלא אמר כאסהדותי' דרב פפא לא הוי אמר ואיהו נמי בפגע ונגע הוא דטריף הא לא נגע מכשיר והלכך רב פפי נמי בפגע ונגע הוא דקאמר ונלמוד דברי רב פפי הסתומין מדברים הללו המפורשים עכ"ל וקשה לי ע"ז הא יש סתירה לזה ממר בר רב אשי דאמר פגע בחיטי כשרה וע"כ הפי' הוא פגע ולא נגע והאיך נוכל לפרש לישני' דרב פפי שהוא פגע ונגע וכן מצאתי קושי' זו בהריטב"א שהקשה כן וצ"ל לדעת הרשב"א דס' דבשלמא מר בר רב אשי דנקט שייר בחיטי טריפה א"כ ידעי' ממילא דפגע בחיטי כשירה דקאמר היינו דפגע ולא נגע דאל"כ היינו שייר בחיטי משא"כ רב פפי דנקט פגע בחיטי לחוד שפיר מצינן לפרושי פגע ונגע ולפ"ז מתורץ ג"כ קושי' ב' שהקשו תוס' על רש"י דהו"ל ליפשוט ממר בר רב אשי דהלשון פגע הוא פגע ולא נגע ולפי דברינו ניחא דממר בר ר"א לא מצי למפשט דהוא נקט ג"כ שייר בחיטי טריפה משא"כ בלישנא דרב פפי דנקט פגע בחיטי לחוד עדיין יש להסתפק וק"ל:

דף יט.

גמרא א"ל אנא לא חילק ידענא כו' אנא שמעתא ידענא קשה לי למה לא השיב ר"נ אנא כר"ח בן אנטיגנוס ס"ל דהא השתא דקאמר אנא שמעתא ידענא היינו משום דאמוראי סמכי אדרחב"א כמ"ש רש"י וא"כ הו"ל לר"נ למימר הכי ויש ליישב דהנה זה ידוע דמשיפוי כובע ולמטה הוא סמוך יותר להראש מלמעלה מטבעת הגדולה ועיין בב"י י"ד סימן כ' שכתב בשם כל בו בשם ברצלוני דמן שיפוי כובע ולמטה הא כאצבע למעלה מטבעת הגדולה ע"ש ומלשון רחב"א שהעיד על מוגרמת שהיא כשרה לא ידעי' אלא דכשר למעלה מטבעת הגדולה אבל למטה משיפוי כובע שזה יותר סמוך לראש לא ידעי' מדרחב"א אלא משמעתא דאמוראי והם סברי דרחב"א מכשיר אפילו בזה ואפשר שקבלה הי' בידם לכן הוצרך ר"נ לומר הך שמעתא דאמוראי ובזה מיושב ג"כ קושיא מהרש"א שהקשה ל"ל להגמרא למימר דהלכתא כרחב"א משום דר"נ סבר כוותי' הא כל עדות הלכתא היא כפרש"י בשמעתין לעיל עכ"ל ולפי דברינו ניחא דאי אמר הלכתא כרחב"א לחוד לא הוי ידעי' דמכשיר משיפוי כובע ולמטה לכן אמר דקאי ר"נ כוותי' דהיינו אפי' משיפוי כובע ולמטה מכשיר ראב"א ולפ"ז מיושב עוד קושי' דלכאורה קשה ל"ל להגמרא לפסוק הלכתא שני פעמים דהא אמר לעיל והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה ול"ל למימר עוד והלכתא כרחב"א דהא היינו הך ולפי דברינו ניחא דלעיל אמר והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה והיינו דשייר בחיטי רצה לאשמועינן דשיפוי כובע ולמטה ושייר בחיטי הם דבר אחד וכאן אתא לאשמועינן דרחב"א ושיפוי כובע ולמטה הם דבר אחד וק"ל:

שם בגמ' דקאי ר"נ כוותי' עיין בפלתי סימן כ' אות א' שהקשה וז"ל יש לתמוה למה נקט ר"נ דקאי כוותי' הא קאחשיב שם ר"י וריב"ל ור"ח דפסקו כן ולמה נקט ר"נ עכ"ל ולענ"ד לק"מ דלפי שלא ידעי' בבירור מי הוא מהני אמוראי דקאי כוותי' דלחד לישנא הוא ר' יוחנן ולאמרי לה הוא ר' חנינא ולאידך אמרי לה הוא ריב"ל לכן נקט הגמ' ר"נ דקאי כוותי' ובאמת ר"נ גופי' סמיך אהך שמעתא דאמוראי והוי כאלו אמר ר"כ וגם חד מהני אמוראי דקאי כוותי' וק"ל:

תם ונשלם ספר מראה יחזקאל. בעזרת לא ינום ולא יישן שומר ישראל:

סוף הספר

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה