אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

יכול תורם בחטים אחד משלשים ובשעורים אחד מששים. גי' הספרים גירסא נכונה היא וכמה שבארתי בפנים והר"ש שהביא לריש הסוגיא היפך להגירסא יכול יתרום בחטים אחד מששים ובשעורים אחד משלשים וזהו לפי פירושו דוששיתם גופה תרי ששיות משמע וא"צ לכל זה וכן לא משמע כפירושו כדלקמן ואין לשבש הגי' כאן כ"א במה שהוא טעות דמוכח כהאי דכתוב בספרים בהא דלקמן לא צורכה דלא כמה דאנן אמרין תרם וכו' וכן כיוצא בזה בהסוגיא ומה שתמצא בתוספ' כתובות (דף צט) בסופו בפי' לזה הן הן דברי הר"ש ז"ל וכן במה שכתוב בספרים אליבא דב"ש והרעה מששים הגיה הר"ש מחמשים ופי' מן הדא דר' לוי דאר' לוי דלעיל קאי ולא משמע כן דהא קאמר אבתריה דא"ר לוי בר חינא וכו'. ועליה הוא דקאי כמבואר הכל בפנים דפירושו מן הדא קרא דדריש ר' לוי בר חינא דרשי ב"ש נמי לענין שלא יפחות מאחד מששים וזהו עין רעה שהוא הפחות שבשיעורין ואף דבתוספתא פ"ה גריס בהדיא לב"ש עין רעה מחמשים נראה מסוגית הש"ס דשקלי וטרי בענין זה ומסיק לדידהו כדתני בר קפרא דעין רעה נקרא בתורם א' מחמשים וכגי' התוספתא מיהו מחמשים ועד ששים אם תרם א"צ לחזור ולתרום לב"ש ואין להאריך ובההיא דשמואל עיין בדיבור דלקמן:

שמואל אמר תן ששית על ששיתם ונמצא תורם אחד מארבעים. בכאן פי' הר"ש וז"ל ועין יפה דורש שמואל משום דכתב וששיתם דששיתם משמע ב' ששיות וכשאתה נותן זה על זה ובאת לצרף החומרים והששיות הרי ג' ששיות מב' חומרין דהיינו סאה וחצי מס' סאין והוא אחד מארבעים לעין יפה עכ"ל. ולא משמע כן חדא דבתרומת חד החומר משתעי קרא או לחטים או לשעורים ומנ"ל לצירוף ב' החומרין ועוד איך ירמז לנו הכתוב כאן על צירוף החומרין וזה חטים וזה שעורים ואינן מצטרפין זה עם זה לתרומה דקיי"ל אין תורמין ממין על שאינו מינו כדדריש לעיל פ"ב בהלכה ד' מהכתוב שבתורה וגם לישנא דוששיתם גופיה אינו מתפרש על שתי ששיות אלא דציווי לרבים הוא כ"א היכא דשייכא למידרש דמוסיף הכתוב על ששית דרישיה וששיתם עוד דאז משתמע שתי ששיות כדפרישית בהס"ד יכול תורם בחטים וכו' וכן לקמן אליבא דב"ש ובענין הא דשמואל אין אנו צריכין בלאו הכי להדוחק מצירוף ב' חומרין כ"א על חד החומר הוא דקאי כמשמעות הכתוב ודריש ל' וששיתם שתחלקו עוד לשתי פעמים ששה כמבואר היטב בפנים:

מן הדא דר' לוי דא"ר לוי בר חינא וכו'. אהאי דר' לוי קאי כמבואר בפנים ולא אדר' לוי דלעיל וכבר זכרתי מזה לעיל ד"ה יכול תורם בחטים וכו' ע"ש:

במתכוין לפטור את כריו וכו'. כ"כ הר"ב ז"ל בפ"ג בהלכה ו' תרם ועלתה בידו א' מששים וחזר והוסיף לשם תרומה אותה התוספות חייבת במעשרות וכו' ומיהו באידך דר' יוחנן בחלוקה דסיפא דמפרש כמות שהוא למוד שלא לפחות אבל מוסיף הוא אפי' אחת על אחת יש ללמוד מדבריו דפסק גם בזה כר' יוחנן שהרי לא העתיק שם ל' המשנה כמות שהוא למוד או כמות שהוא רגיל כדרכו בכל מקום לתפוס ל' המשנה בכל האפשרי וכאן כתב תרם ועלתה בידו אחד מששים ואחד ה"ז תרומה ויחזור ויתרום פעם שניה כדי להשלים השיעור שבדעתו וכו' משמע אפי' היה בדעתו מתחלה להוסיף על מה שהוא רגיל וכדמפרש ר"י להמתני' ולפ"ז צריך לפרש לדברי ר' אלעזר בניחותא כי היכי דלא ליהוי ר' יוחנן כחד לגבי תרי דהא רב כהנא ג"כ חלוק עליו ולא כדפרישית בפנים אלא מוסיף ומפרש לדברי ר"י וה"ק כמות שהוא למוד במדה וכו' כלומר כמה דתנינן דאותה התוספת מפריש כמות שהוא למוד ואף במדה במשקל וכו' כן נמי אם להוסיף בתחילה תורם אותה כמו שהיה בדעתו אפי' במדה:

עד כמה אדם פוטר טבלו דבר תורה. ומסיק ר' מנא לית כאן שיעורא וכו' וכשמואל בסוף ע"ז וכן בפ' ראשית הגז (דף קלז) דאפי' חטה אחת פוטרת את הכרי מן התורה וכמ"ש הרמב"ם שם בריש הפרק:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה