מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תענית· רבי משה מרגלית
פרק ב · הלכה א
סדר תעניות כיצד וכו'. ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה והרמב"ם ז"ל בריש פ"ד מהל' תעניות כתב ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה ועל גבי ס"ת כדי להגדיל את הבכיה ולהכניע לבם. וכתב הכ"מ איני יודע מנין לו לרבינו שנותנין אפר מקלה ע"ג ס"ת. וגי' הרי"ף ז"ל כך היא בגמרא למה נותנין אפר מקלה על גבי ספר תורה אמר ר יהודה בן פזי כלומר עמו אנכי בצרה וכך הביא הרא"ש ז"ל ובענין דקאמר למה יוצאין וכו' גריס בבבלי דף יז דר חייה בר אבא קאמר כהאי דריב"ל דהכא ור"ל אמר גלינו וכו' כדר' חייא בר בא דהכא וקאמר הש"ס מאי בינייהו איכא בינייהו דגלי מבי כנישתא לבי כנשתא וא"כ לר"ל ליכא משום פרהסיא וכדכתבו התוס' ולדידיה למה יוצאין לרחובה של עיר וצ"ל דלר"א אין הכי נמי דאי משום תפלה לא היה צריך לכך אלא משום דבלאו הכי ע"כ דמה שהן מוציאין התיבה לרחובה של עיר משום הך טעמא כלי חמדה וצנוע היה לבו וכו' מתפללין ג"כ שם:
פוק עמן וצערך עביר. הר"ן ז"ל הביא לזה בפ"ק וגריס וצערך עביד. ובהא דאמר הדא אמרה אלין תעניתא דאנן עבדין לית אינון תעניין למה דלית נשיא עמהון כתב וזהו שאמרו אין תעניות צבור בבבל אלא ט' באב בלבד ולא בבל בלבד אמרו אלא כל חו"ל כבבל כמו שאמרו אין דנין דיני קנסות בבבל ופלפל שם בזה ומסיק דכי אמרינן הכי הני מילי לענין חמשה עינויים שאין כח בתענית יחידים להשוות תענית שלהם ותענית יוה"כ שהוא על כל ישראל ומשום הכי לא מיתסר בעינויין הללו אלא תענית דומיא דידיה דהיינו תענית צבור שהוא מקובל על כל ישראל אבל לענין נעילה וכ"ד ברכות והתרעה לא אמרו שכיון שכל הצבור מצטרפין להתענות ראוים הם לכך:
לפי שחטאו הלמד והמלמד. למאי דפרישית בפנים דאדבתרה קאי ומילתא אחריתא היא. א"כ מאי איתפלגון דקאמר לכך נראה דאדלעיל קאי דמה מפרש הא דלא כתיב בפר העדה הקדש משום דאם חטא הצבור אין הגדולה במקומה עלה פליג אידך וקאמר דאי משום חטא הצבור בלחוד לא הוה קפיד הכתוב אלא דהיינו טעמא לפי שבפר העדה חטאו הלמד זה הצבור והמלמד זה הב"ד כדדרשי חז"ל דכתיב ונעלם הדבר מעיני הקהל וכו' הלכך לא כתיב באן הקדש והאי לפיכך יצאו לחוץ וכו' מילתא אחריתא היא לזה קאי אשניהן פר המשיח ופר העדה דבתרווייהו כתיב והוציא את הפר א"נ משום דבפר העדה מסיים אותו הכתוב והוציא וגו' חטאת הקהל הוא והיינו דקאמר ויתפרסמו והכל אפר העדה קאי: